בש"פ 8192/19 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרה של המשיבה 2 מעבר ל-9 חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (מעצרו של המשיב 1 הוארך בהסכמת בא כוחו בהחלטתי מיום 9.12.2019). עניינה של המשיבה 2 נסקר בהחלטות קודמות שניתנו על ידי עמיתיי (ראו, לאחרונה, החלטתו של כב' השופט יוסף אלרון מיום 26.9.2019 בבש"פ 6176/19), ואינני רואה צורך לחזור על הדברים. מאז ההחלטה האמורה חלפו 90 יום נוספים, במהלכם התקיימו 2 ישיבות ונקבעו 2 ישיבות נוספות. זהו קצב התקדמות שאינו משביע רצון, ואולם רמת המסוכנות של המשיבה 2 לא השתנתה במהלך ימים אלו. כן לא השתנתה הסכנה להימלטותה מאימת הדין.

2.

לאור האמור, אינני סבור כי לעת הזו חל שינוי באיזון האינטרסים בעניינה של המבקשת 2, באופן שיש בו כדי להצדיק שליחתה של המשיבה 2 לתסקיר של שירות המבחן. ואולם, ככל שההליכים בעניינה יתמשכו בקצב זה, ואם לא תהיה התקדמות של ממש בהליך העיקרי בעניינה במהלך 90 הימים הקרובים, מן הראוי יהיה לשקול בחיוב את שליחתה של המשיבה 2 לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר בעניינה. בצייני זאת נתתי דעתי גם לכך שטרם הובהר סופית האם בהליך העיקרי המתנהל בעניינה של המשיבה 2 יש לגזור את דינה כקטינה בעת ביצוע המעשים המיוחסים לה בכתב האישום. ודוק, אינני רואה לנכון לטעת מסמרות בשלב זה בשאלת היתכנות העברתה של המשיבה 2 לחלופת מעצר, שכן בעניין זה עוד חזון למועד.

3.

לאור האמור לעיל, מוארך בזאת מעצרה של המשיבה 2 בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים החל מיום 31.12.2019 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 13903-07-18 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.