בש"פ 8199-23 בש"פ 8199-23

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצר אחת עשרה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

הבקשה התייחסה לשני משיבים, כאשר המשיב 2 נתן הסכמתו להארכת המעצר, בעוד המשיב 1 התנגד לה, וסבור כי לעת הזו, לאור התמשכות ההליכים, יש מקום לבחון העברתו לחלופת מעצר באמצעות שירות המבחן.

כתב האישום מייחס למשיב 1 ביצוע של עבירת רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 301א(1) ו-301א(9) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ועבירות בנשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין. זאת, בעקבות אירוע בו נורה למוות גיסם של המשיבים (להלן: המנוח). על פי הנטען בכתב האישום, המשיב 1 הוא זה שירה במנוח בעקבות סכסוך משפחתי. המשיב 1 כופר במיוחס לו, כאשר לעניין קיומן של ראיות לכאורה, ניתנו החלטות על ידי בית המשפט המחוזי ובית משפט זה, אשר מסקנתן לעת הזו היא שאין כרסום בחומר הראיות הקיים נגד המשיבים.

בהינתן המיוחס למשיב 1 בכתב האישום, אין מחלוקת כי קיימת מסוכנות מובהקת. בנוסף קיים חשש להימלטות, לאור העובדה שהמשיב 1 נעצר לאחר שבועיים בהם שהה באזור יהודה ושומרון. כמו כן, מקובל על שני הצדדים ברמה כזו או אחרת, כי המשפט מתקדם בקצב איטי מהראוי, חלקית בשל מצב המלחמה בו אנו מצויים, וחלקית בשל קשיים בהעדתו של אחד מעדי התביעה המרכזיים.

המחלוקת בין הצדדים היא האם בהינתן הימשכות זו חל שינוי באיזונים אותם יש לנקוט באופן המאפשר שחרור לחלופת מעצר בשלב הנוכחי.

בשים לב לכך שמדובר, ככל שהדבר נוגע למשיב 1, בתיק רצח בנסיבות מחמירות, ובהתחשב במצב החירום הביטחוני בו אנו מצויים, אשר מטבע הדברים גורם לעיכוב בכלל התיקים הפליליים, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי לעת הזו, ברמת המסוכנות הנלמדת מהמעשה המיוחס למשיב 1, טרם בשלה העת להורות על שליחה לתסקיר שירות המבחן. יחד עם זאת, יש לצפות כי במהלך הארכת המעצר הנוכחית ייעשה מאמץ לקדם בצורה משמעותית את שמיעת התיק, ובמיוחד את שמיעת עדי התביעה המרכזיים (בניו של המנוח).

בכפוף לאמור לעיל, מתקבלת בקשת המדינה, כך שמעצרו של המשיב 1 מוארך ב-90 ימים נוספים החל מיום 25.11.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 62577-08-22 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.