בש"פ 8207/04 מדינת ישראל נ. שניר מקייטן

1.על המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו המייחס לו עבירה של רצח. לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, בתמצית, ירה המשיב, שבבעלותו חנות ירקות, בבעל חנות ירקות מתחרה (להלן – "המנוח"), שעות מספר אחרי ויכוח ביניהם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 24.11.03, ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. חברתי הנכבדה, השופטת ד' ביניש, בהחלטתה מיום 29.12.03, דחתה את עררו של המשיב. בהחלטתו מיום 1.4.04 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב) את בקשתו של המשיב לעיון חוזר בהחלטת המעצר. משלא נסתיים משפטו של המשיב תוך תשעה חודשים ביקשה המדינה להאריך את מעצרו בתשעים ימים. בהחלטתי מיום 15.6.04 דחיתי את עררו של המשיב על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיון חוזר בהחלטת המעצר והארכתי את מעצרו בתשעים ימים. משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה, ובהסכמת באי כוח בעלי הדין, האריך חברי הנכבד השופט א' גרוניס, בהחלטתו מיום 11.8.04, את תקופת המעצר בשלושים ימים נוספים .

משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה השנייה מבקשת עתה המדינה להאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים נוספים. בהסכמת באי כוח בעלי הדין ובשל קשיים שהתעוררו לגבי ייצוגו של המשיב נדחה הדיון בבקשה – לשם הסדרת עניין הייצוג וכן לקביעת מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות, ששמיעתן נפסקה בחודש יוני 2004 – ומעצרו של המשיב הוארך עד להחלטה בדיון.

2.בבקשתו ובדיון לפני טען בא כוח המדינה כי מסוכנותו של המשיב נלמדת "הן מן העבירה החמורה והאכזרית בה מואשם – ביצוע רצח באופן קר ומחושב – והן לנוכח עברו הפלילי המכביד". עוד הוסיף כי בשל העונש החמור הצפוי למשיב אם יורשע קיים חשש כי יימלט מן הדין וכן כי ישפיע על עדי התביעה. לעניין התמשכותם של ההליכים ציין כי חלו עיכובים בבירור המשפט אחרי הארכת המעצר הקודמת, עקב יציאתה של באת כוח המשיב לחופשת לידה וחילופי סנגורים. עד היום העידו במשפט 9 עדים מטעם התביעה, לישיבות הבאות הוזמנו 22 עדי תביעה ונותרו לשמיעה רק 6 עדים נוספים. בית המשפט המחוזי עושה כמיטב יכולתו כדי לקדם את הבירור ובשלב זה נקבעו ארבעה מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות בחודש נובמבר 2004. במצב דברים זה יש הצדקה להאריך את תקופת המעצר פעם נוספת.

בא כוח הנאשם טען כנגדו כי הסנגורים עושים מצידם כל שבכוחם כדי לקדם את הבירור, אף על פי שטרם סיימו את לימוד החומר. עם זאת הדגיש שלאור הזמן הרב שתצריך פרשת ההגנה והזמן שתצריך כתיבת הכרעת הדין ניתן לשער שיהיה צורך בשתי הארכות נוספות מלבד ההארכה הנוכחית. לפיכך מבקש הוא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

3.כאמור, בהחלטתי הקודמת מיום 15.6.04 דחיתי את עררו של המשיב על ההחלטה בבקשתו לעיון חוזר בהחלטת המעצר וכן הארכתי את תקופת המעצר (בש"פ 4326/04 מדינת ישראל נ' מקייטן (טרם פורסם)). עמדתי שם על נסיבותיה של הפרשה – רצח אכזרי, קר ומחושב, על ידי ירייה מטווח קרוב בראשו של הקורבן – המעידות על מסוכנותו הגדולה של המשיב. עוד עמדתי על הרשעותיו הקודמות בעבירות אלימות. ציינתי שם כי כוחן של הנסיבות המצדיקות את הארכת המעצר גובר על השיקול של התמשכותו של המשפט. אכן, כל בקשה להארכה נוספת של תקופת המעצר מחייבת את בית המשפט לחזור ולבחון את ההצדקה להארכה ו"לשם כך עליו להשקיף על התמונה הכוללת העולה מתוך הנתונים – ישנים עם חדשים שהובאו לפניו, בזהירות וגם בשכל ישר" (ראו בבש"פ 4326/04 הנ"ל; וכן ראו, בין היתר, דברַי ב בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני , תקדין עליון 2002(2) 2746; בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס , תקדין עליון 2003(1) 20; בש"פ 4587/03 מדינת ישראל נ' זאדה , תקדין עליון 2003(2) 2469 ). בחינה מחודשת כזאת מביאה למסקנה שגם היום גובר כוחן של הנסיבות המצדיקות את הארכת המעצר על השיקול של התמשכותו של המשפט ; במיוחד לאור ההתרשמות כי נעשה מאמץ ממשי לקדם את הבירור וכי קיים סיכוי שהמשפט יסתיים תוך החודשים הקרובים.

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל ביום 15.9.04, או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 1131/03 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב –יפו, הכל לפי המוקדם.