בש"פ 8251/19 מוחמד אלקאדי נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט אריאל חזק ) מיום 21.11.2019 בעת"מ 57818-10-19, במסגרתו נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט אמיר דורון ) מיום 2.10.2019 במ"ת 12941-08-19 שהורתה על מעצרו עד לתום ההליכים.

1.

על פי עובדות כתב האישום שהוגש נגד המבקש, ביום 27.7.2019 סמוך לשעה 22:30, במהלך אירוע קטטה בעיר רהט, ירה המבקש באקדח שהחזיק ללא רשות כדין, בשטח בנוי ובנוכחות אנשים. כך פעל חרף קריאות הסובבים אותו, אשר ניסו להניאו מביצוע הירי. המבקש נעצר ביום האירוע, ומעצרו מחודש מעת לעת. ביום 6.8.2019 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו שתי עבירות נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן עבירת ירי מנשק חם לפי סעיף 340(ב)(1) לחוק זה.

2.

בא כוח המבקש הסכים לקיום ראיות לכאורה ועילת מעצר. בתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש בא שירות המבחן בהמלצה להעבירו לחלופת מעצר, אך ציין כי ישנו סיכון ברמה בינונית להישנות התנהגות עבריינית מצדו. בית משפט השלום קבע כי מעבר להמלצת שירות המבחן לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהקבוע בפסיקה, המורה על מעצר מאחורי סורג ובריח בעבירות כגון דא. כן ציין כי ישנו קושי במפקחים המוצעים, למרות שנמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן: המפקחים הם קרובי משפחה של המבקש, כאשר על דרך הכלל לא יאושרו קרובי משפחה כמפקחים בעבירות נשק. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. על פי ההלכה הנוהגת, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש שלמבקש נגרם אי-צדק חמור או עיוות דין ( בש"פ 8837/18

חברת משולם פיש סגל אנרגיה בע"מ נ' משטרת ישראל , פסקה 6 (2.1.2019); בש"פ 2864/19

בושארי נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (25.4.2019)). הבקשה שלפניי אינה מגלה שאלות עקרוניות אשר חורגות מעניינו הפרטי של המבקש, וכן אין היא מגלה כי למבקש נגרם אי-צדק או עיוות דין: ההחלטה כי המבקש יישאר במעצר עד תום ההליכים התקבלה לאחר ששתי ערכאות דנו בעניינו בפירוט, תוך שעמדו בהחלטותיהן על כלל נסיבות המקרה, על ההלכה הנוהגת בעבירות ירי, וכן על התסקיר שהוגש בעניין המבקש – על המלצתו המעשית החיובית כמו על נקודות הקושי שקיימות בו, כפי שפורטו לעיל. נוכח הסכנה בה הציב המבקש את הסובבים אותו עת ירה אש חיה מנשק בו החזיק באופן בלתי חוקי, ובהינתן שפרק הזמן בו מצוי המבקש במעצר (ארבעה חודשים וחצי) אינו בלתי סביר ביחס לחומרת המעשים המיוחסים לו, מצאתי כי ההחלטה להשאירו במעצר בשלב זה היא החלטה סבירה, ואיני רואה להתערב בה.

4.

יצוין עם זאת כי ככל שההליכים בעניינו של המבקש לא יסתיימו בחודשים הקרובים שמורה לו הזכות לפנות לבית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר, ובית המשפט קמא יבחן בקשה זו בהתאם למערך האיזונים המקובל.

5.

על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.