בש"פ 2864/19 מתן בושארי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט דוד גדעוני ) מיום 22.4.2019 בעמ"ת 22-4-19 (תיק זמני), במסגרתה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט דב פולק ), מיום 21.4.2019 במ"ת 41110-04-19, ונקבע כי אין מקום לשחררו לאלתר, בטרם יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו.

2.

ביום 17.4.2019 הוגש נגד המבקש כתב אישום, ובו יוחסו לו עבירות של סחר בסם מסוכן בפלטפורמה מקוונת, זאת לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973. יחד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו. בדיון שנערך בבית משפט השלום טען המבקש כי הופלה, שכן אין הבחנה בין המקרה שלו לבין עניינם של שני מעורבים נוספים בפרשה, אשר שוחררו ללא תנאים מגבילים ואשר נגדם לא הוגשו כתבי אישום.

3.

בית משפט השלום סבר כי אכן יתכן שהיתה "אפליה מסוימת" בין המבקש לבין מעורבים אחרים בפרשה, אשר תחייב לשקול את שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. ואולם, בהינתן חומרת העבירות, קבע בית משפט השלום כי חלופה זו תבחן לאחר שיוגש בעניינו תסקיר שירות המבחן. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך הלה קיבל את עמדת בית משפט השלום וערעורו של המבקש נדחה. ביום 23.4.2019 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ובמסגרתה ביקש את שחרורו לחלופת מעצר, בשים לב להפליה שבינו לבין מעורבים אחרים בפרשה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. על פי ההלכה הנהוגה, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש שלמבקש נגרם אי-צדק חמור או עיוות דין (בש"פ 8837/18 חברת משולם פיש סגל אנרגיה בע"מ נ' משטרת ישראל , פסקה 6 (2.1.2019); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)). הבקשה דנן אינה מגלה שאלות עקרוניות אשר חורגות מעניינו הפרטי של המבקש, והחלטת בתי המשפט קמא כי טענת ההפליה שהעלה המבקש אינה מצדיקה שחרורו לאלתר, אלא יש לבחון אותה לאחר שיתקבל תסקיר בעניינו, היא החלטה סבירה, שבוודאי אינה יוצרת אי-צדק חמור או עיוות דין.

5.

לפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.