בש"פ 8284/02 מוראד זיתאווי נ. מדינת ישראל

על פי גרסת המשיבה אשר הובאה בכתב האישום אשר הוגש לבית המשפט המחוזי, הסיע העורר בתאריך 2.9.02 במכוניתו תיירת בת 27, הסיעה למקום מבודד, ושם ביצע בה מעשה סדום וניסיון למעשה סדום.

העורר, אשר לא הכחיש כי קיים יחסי מין עם המתלוננת, טען כי אותם יחסים נעשו בהסכמה, ומכל מקום אין מדובר במעשה העונה להגדרה של מעשה סדום. את הגרסה הזו דחה בית המשפט המחוזי, אשר מצא כי קיימת לכאורה תשתית ראיות לחובת העורר, ועל כן הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

בא כוח העורר סבור כי בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שגויה, ולענין זה הפנה לעדותה של המתלוננת אשר בינתיים כבר נשמעה, הואיל ולהשקפתו אין בה כדי לבסס הרשעה בעבירה של מעשה סדום.

השקפה זו לא הייתה מקובלת על בית המשפט המחוזי, ואף אני בדעה כי יש לדחותה. מעשה סדום מוגדר גם כהחדרת איבר מינו של גבר לפיו של אדם, ועל כן יש בתיאורה של המתלוננת את האירועים כדי להניח בסיס גם לעבירה זו. לא נעלמה ממני הפנייתו של עו"ד יג'מור לתשובת המתלוננת בעמוד 21 של פרוטוקול עדותה, אך חוששני שהתשובה הזאת התייחסה לניסיונו של העורר להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת, וממילא אין בכך לסתור את טענתה האחרת לפיה אילצה העורר להחדיר את אבר מינו לפיה.

באשר לטענה לפיה קוימו היחסים בהסכמה, גם היא מעוררת קשיים הואיל ועל פי תיאורה של המתלוננת בוצעו המעשים תוך שימוש בכח, גרימת סבל גופני והפעלת אמצעי לחץ, ולחילופין באיום לעשות שימוש בכל אלה. ואם נדרשה ראיה לתמוך בעדות המתלוננת לפיה אין ממש בגרסת העורר לחפותו, זו מצויה בתיאור מצבה הנפשי הקשה שעה שהגיעה למחסום משטרה וסיפרה את אשר חוותה באותו יום מידיו של העורר.

אכן, לעורר אין עבר פלילי, אך המעשים המיוחסים לו די בהם כדי להצביע על מסוכנותו, ומכאן דעתי כי תרופתו בשלב זה היא במעצר בלבד. הערר נדחה.