פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8294/04
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר:
גולן עמוס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תיק ב"ש 20995/04 שניתנה ביום 5.9.04 על ידי
כבוד השופט א' ואגו
תאריך הישיבה: ז' בתשרי תשס"ה
(22.9.04)
בשם העורר: עו"ד שירה
מרוז
בשם המשיבה: עו"ד יאיר
חמודות
החלטה
1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסמים, עסקה אחרת בסם, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והסתייעות ברכב לביצוע עבירה. כתב האישום, בתמצית, עניינו שלושה אישומים: לפי האישום הראשון סיפר העורר לסוכן משטרתי סמוי כי הוא עומד לקבל כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA וכי יהיה איתו בקשר בעניין זה; לפי האישום השני מכר העורר לאותו סוכן 299 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA ; לפי האישום השלישי מכר העורר לאותו סוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ- 6.7 גרם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ואגו ), בהחלטתו מיום 5.9.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים.
העורר עורר על ההחלטה.
2.בהודעת הערר ובטיעוניה לפני העלתה באת כוח העורר ספקות בדבר אמינותו של הסוכן, שעל עדותו מושתתים האישומים. לכך הוסיפה כי הסוכן יזם את הקשר עם העורר והיה "סוכן מדיח". לטענתה גם הופלה העורר לרעה לעומת נאשם אחר באותה פרשה, יצחק לוי, ששוחרר לחלופת מעצר, למרות עברו הפלילי המכביד הכולל גם הרשעות בעבירות סמים. עוד ציינה את נסיבותיו האישיות של העורר, שהוא צעיר יליד שנת 1976, נעים הליכות ואינטליגנטי, ללא עבר פלילי ובן למשפחה נורמטיבית, כאמור בתסקיר שרות המבחן.
3.דין הערר להדחות.
כידוע, בשלב זה של הדיון בעניין המעצר לא נבחנת מהימנותם של העדים, או אמינותם, שעל כך יתן את דעתו בית המשפט שידון באישומים. לפיכך אין מקום להשגותיה של באת כוח העורר נגד עדותו של הסוכן המשטרתי. אשר לטענה כי ראוי להסתפק כאן בחלופת מעצר הרי שלעניין זה יש לשקול את נסיבות המעשה ואת נסיבות העושה (ראו דברַי בבש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל פ"ד נא(4) 702). בחינת המעשים המיוחסים לעורר מראה לכאורה כי העורר היה מעורב בשלוש עסקות בסמים מסוכנים "קשים", בתקופת החודשים מאי-יולי 2004. אין זה עניין של מה בכך. בחינת נסיבותיו האישיות של העורר אכן מראה, כטענת באת כוחו, כי מדובר בצעיר כבן 28 שנים, בן למשפחה שמנהלת אורח חיים נורמטיבי, ששירת בצבא כאחראי מטבח ואף זכה בתעודת הצטיינות, נעים הליכות ואינטליגנטי, שאין לו עבר פלילי. אף על פי כן, אין בנסיבות אישיות חיוביות אלה כדי לעמוד לו נוכח הדברים שאמר עליו הסוכן המשטרתי הסמוי. כפי שסיכם בית המשפט המחוזי בהחלטתו את דבריו: "חרף גילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות מדובר באדם הבקיא היטב בעולם הסמים, אשר פרנסתו על סחר בסמים, המגלה בקיאות מפליגה במחירי השוק של סמים לסוגיהם ומיטיב לנהל מו"מ על העסקאות הנדונות הכל כסוחר ותיק, בקיא ומבין היטב".
לעניין טענת ההפליה שהעלתה באת כוח העורר ראוי לציין כי הנאשם האחר, יצחק לוי, לא הועמד לדין באותה פרשה , כטענתה, אלא בפרשה אחרת; אמנם על פי עדותו של אותו סוכן משטרתי. די בכך כדי לדחות את הטענה. אף על פי כן הוספתי ועיינתי בכתב האישום שהוגש על הנאשם האחר ובהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי ), מיום 12.8.04, ששחרר אותו מן המעצר. לא עלה בידי לדלות מתוך ההחלטה את הטעמים המיוחדים שבגינם ראה בית המשפט המחוזי לטוב לפניו לשחררו, אלא אם כן הובאו כאלה לפניו בתסקיר המעצר שהוזכר בהחלטה. מכל מקום, אפילו הייתה הפליה בלתי מוצדקת בין השניים אין בכוחה לעמוד לעורר מן הטעם ש"אפילו נעשתה קלקלה בעניינו של נאשם אחד אין חובה עלינו, מטעם זה בלבד, לחזור ולקלקל בעניינו של נאשם אחר" (בש"פ 8458/04 דב אברהם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם))
שקילתן של כל הנסיבות, אלה לעומת אלה, מטה את הכף לחובתו של העורר. אין, אפוא, מנוס מללכת בקו הפסיקה המקובל; לאמור, כי בדרך כלל דינו של סוחר בסמים מסוכנים להיעצר עד תום ההליכים. (ראו בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל
פ"ד מט(3) 164, 167 וכן ראו דברַי בבש"פ 10016/03 מדינת ישראל נ' ג'קי דהן (טרם פורסם)).
4. הערר נדחה.
ניתנה היום, ח' בתשרי תשס"ה
(23.9.04).
ש
ו פ ט