בש"פ 8350/06 עיד זנון נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ו' מרוז ) מיום 22.6.2006, בגדרה דחה את בקשת העורר לשינוי מקום חלופת המעצר והערבים, כך שיתאפשר לו לשהות במעצר בית בביתו, בפיקוחם של שני ערבים אחרים.

2.ביום 28.11.2005 הגישה המשיבה כתב אישום נגד העורר, בו הואשם בעבירות של הפרעה לשוטר, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה ונהיגה ללא רישיון נהיגה. ביחד עם כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3.ביום 7.12.2005 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס העבירות המיוחסות לעורר, כמו גם עילת מעצר. בית המשפט הורה על הגשתו של תסקיר מעצר, לצורך בחינת חלופה. לאחר קבלת התסקיר, שהמליץ על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים ובערבויות מתאימות, הורה בית המשפט (ביום 9.1.2006) כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בחוות הניסיונות "אשלים", שם מתגוררים הערבים שהביעו הסכמתם לפקח על העורר 24 שעות ביממה, לסירוגין. כן קבע בית המשפט תנאים נוספים לשחרורו של העורר בערובה, ובכללם הפקדת 10,000 ש"ח, ערבות עצמית וערבויות צד ג', של הערבים – מפקחים, ע"ס 50,000 ₪ כל אחד.

4.כחמישה חודשים לאחר שחרורו לחלופת מעצר, הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, בה עתר לאפשר לו לשהות במעצר בית בביתו, במקום בחוות "אשלים", בפיקוח שניים משכניו. את בקשתו נימק העורר במצבו הרפואי – מחלת אפילפסיה ומחלת כבד – כמו גם ברצונו להיות מטופל על ידי אישתו ולהימצא במחיצת ילדיו. המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי נקודת המוצא היא שהחלטת השחרור תעמוד בתוקפה עד לתום ההליכים, אלא אם יחול שינוי נסיבות, דבר שלטענתה לא התרחש במקרה זה.

5.בדיון שהתקיים בבקשה (22.6.2006) בחן בית המשפט את הערבים המוצעים, והתרשם כי אין די בהם בכדי לנטרל את הסכנה הנשקפת מהעורר. זאת, משום שהתרשם כי הערבים המוצעים לא שקלו במלוא כובד הראש את האחריות שביקשו ליטול על שכמם. כן התרשם בית המשפט כי אין בכוונת הערבים לעקור מביתם לביתו של העורר, דרך קבע, אף לא לפרקי זמן קצובים. ממילא, דחה בית המשפט את הבקשה.

6.בערר שלפניי שב העורר ומבקש לאפשר לו לשהות בביתו במסגרת חלופת המעצר. לטענתו, לא ניתן משקל ראוי לעובדה שהוא יושב במעצר בית למעלה מחצי שנה, ובמשך כל תקופה זו שמר באדיקות על תנאי השחרור, כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט. העורר מציין כי חלפה כמעט שנה מאז הגשת כתב האישום, עד כה התקיימה בתיק רק ישיבת הוכחות אחת, וישיבה נוספת צפויה להתקיים רק במהלך חודש זה (נובמבר). עוד מציין העורר כי אין לו עבר פלילי. העורר גם מדגיש את קרבת מקום מגוריהם של הערבים למקום מגוריו, וכן את מוכנותם להימצא עימו ולפקח עליו, לסירוגין, משך כל שעות היממה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה מטעימה כי, בדרך כלל, בנסיבות דומות לנסיבות העבירה המיוחסות לעורר, נוטים בתי המשפט להורות על מעצר מאחורי סורג ובריח. לטענתה, חלופת המעצר במקרה שלפנינו נקבעה נוכח התרשמות שירות המבחן מהחלופה הספציפית שהוצעה תחילה, לצד הקביעה כי עדיין קיימת רמת סיכון נמוכה-בינונית. בנסיבות אלו, ובהינתן כי הערבים המוצעים נבחנו ונדחו על ידי בית המשפט לשמש ככאלה, סבורה המשיבה כי אין להיעתר לבקשה.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הערר להתקבל. בית משפט קמא סבר כי ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר על ידי חלופת מעצר והורה על שחרורו של העורר לחלופה בחוות "אשלים". לא נמצא כי העורר הפר תנאי מתנאי שחרורו, בכל התקופה הארוכה בה שהה במעצר בית. בנסיבות אלו, ולאור התמשכות ההליך, נראה כי אכן יש מקום לבחון הקלה מסוימת בתנאי חלופת המעצר. זאת גם מפאת מחלתו של העורר, וגם משום שחלוף הזמן יש בו כדי להביא להפחתה במסוכנותו של העורר (בש"פ 5825/06 גולדבלט נ' מדינת ישראל , ניתנה ביום 29.8.2006). אמנם, בית המשפט לא מצא את ערביו של העורר כמתאימים, אך זאת לא משום שסבר כי אין הם ראויים כלל לשמש כערבים, כי אם משום שהתרשם שאינם מודעים כל צורכם למשמעות התחייבותם, ולא יוכלו לעמוד בהתחייבות זו. לטעמי, ניתן להפיג חשש זה על ידי הכבדת תנאי השחרור בערובה.

על כן, אני מורה כי העורר יוכל לשהות במעצר בית מלא בביתו הוא. עם זאת, ועל מנת להבטיח את אפקטיביות הפיקוח, אני מורה כי שני הערבים המוצעים ישהו עם העורר בכל שעות היממה, לסירוגין, במשמרות של 8 שעות כל אחד. כן יקיימו הערבים חפיפה מסוימת ביניהם, כך שבכל עת של חילופי המשמרות ישהה הערב היוצא רבע שעה נוספת עם הערב הנכנס. בנוסף, יפקיד כל אחד מן הערבים 5,000 ש"ח במזומן ויחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע. העורר יחתום מחדש על ערבות עצמית בסך 50,000 ₪. כל שאר תנאי השחרור בערובה שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 9.1.2006 יעמדו בעינם. לאחר ההפקדה והחתימה על הערבויות, כאמור, יוכל העורר לעבור ולשהות במעצר בית מלא בביתו, שבפזורת שבט אלעזאזמה.