בש"פ 8382-23 בש"פ 8382-23

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט נ' פלקס) במ"ת 38393-09-23 מיום 26.10.2023 בה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.ביום 18.9.2023 הוגש נגד העורר ונגד נאשמים נוספים כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות בנשק. במסגרת האישום (הרביעי) אשר מתייחס לעורר, מתואר כיצד הוא סחר בנשק, בתחמושת ובאביזרי נשק כאשר מכר בתיווכו של נאשם אחר כלי נשק מסוג M16 שבבעלותו ושלוש מחסניות מלאות בכדורים לסוכן מטעם משטרת ישראל. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

2.בדיון שנערך ביום 17.10.2023 חלק בא-כוח העורר על קיומן של ראיות לכאורה. בתום דיון נוסף שנערך ביום 26.10.2023 ניתנה החלטת בית המשפט בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ברף המספיק נגד העורר. בהתאם לכך ציין בית המשפט כי קמה נגד העורר חזקת מסוכנות סטטוטורית ולפיכך נקודת המוצא היא כי יש להורות על מעצר עד תום ההליכים. לכך הוסיף בית המשפט כי לעורר עבר פלילי מכביד עד מאוד (הכולל שמונה עבירות נשק, אלימות, סמים ורכוש שהאחרונה בהן משנת 2016 בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר ואיומה), התומך גם הוא במסקנה בדבר מסוכנותו. בנסיבות אלה נקבע כי אין טעם בהזמנת תסקיר מעצר שכן אין תוחלת לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר כלשהי. נוכח האמור, הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

3.מכאן הערר שלפנַי בו ציין העורר כי הוא ממקד את טיעוניו בבחינת חלופת מעצר והוא אינו משיג על קביעת בית המשפט המחוזי כי קיימות לחובתו ראיות לכאורה. בעניין זה טען העורר כי אמנם עבירות הנשק מקימות נגדו עילת מעצר של מסוכנות, אך אין בכך כדי לשלול בחינת חלופת מעצר, ושגה בית המשפט כשלא בחן אם קיימת חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו. עוד טען העורר כי אמנם עומד לחובתו עבר פלילי אך מדובר בעבירות שבוצעו לפני שנים רבות – העבירה משנת 2016 הינה עבירת איומים, ואילו עבירת הנשק האחרונה שביצע הינה מיום 2.7.2011, היינו לפני 12 שנים. עוד הוסיף העורר כי הוא נשוי ואב למספר ילדים; כי עומדות לרשותו מספר חלופות מעצר איכותיות; וכי הוא מעוניין בחלופה טיפולית לבעיית השימוש בסמים ממנה סובל. נוכח האמור, ונוכח כך שהעורר מכחיש את העבירות המיוחסות לו ומשפטו יארך זמן רב, לא היה מקום לשלול חלופה ולכל הפחות היה על בית המשפט להפנותו לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

4.המשיבה ביקשה שהערר יידחה בשים לב לחומרת עבירות הנשק; למעורבותו המרכזית והעמוקה של העורר בביצוע העבירות; לכלל שיש להורות על מעצר עברייני נשק; לצוק העתים המתרחש על המדינה, דבר המוביל בין היתר לעומס על כוחות המשטרה לפקח על מילוי תנאי השחרור של עצורים; לעברו הפלילי הכבד של העורר, בין היתר בעבירות נשק; להגשת כתב אישום אחר התלוי והעומד נגד העורר; ולמעצרם של חבריו של העורר מבלי שניתנה להם האפשרות של הכנת תסקיר מעצר בעניינם.

5.עבירות נשק הן חמורות מאוד. סחר ברובה סער 16M חמור עוד יותר. הכלל בעבירות סחר בנשק מסוג זה הוא מעצר עד תום הליכי המשפט (וראו החלטתו של בית משפט זה בעניינו של אחד המעורבים בפרשה: בש"פ 8264/23 מהלוויס נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.11.2023)); עברו הפלילי הכבד של העורר, על אף שהוא אינו מהשנים האחרונות, פועל לרעתו; והטענה כי המשפט עלול להימשך זמן ניכר אינה מכריעה את הכף לטובת העורר, ודאי לא בעת הזאת.

6.בשים לב לאמור, אין תוחלת בהזמנת תסקיר מעצר ודין הערר להידחות.