בש"פ 8398/14 מחמוד סלאיימה נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן ), מיום 9.12.2014, בעמ"י 17440-12-14, אשר בגדרה התקבל ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג – סג"נ), במ"י 11549-12-14, מיום 8.12.2014.

2.

ביום 8.12.2014, דחה בית משפט השלום בירושלים את בקשתה של המשיבה להארכת את מעצרם של המבקשים ב-5 ימים נוספים, והוחלט על שחרורם בתנאים של מעצר בית וערבויות שונות. ביום 9.12.2014, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את עררה של המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום, בציינו כי: "מדובר בעבירה חמורה מאוד המקימה עילת מסוכנות. מעיון ברקע הנטען לאירועים, כעולה מחומר החקירה שהוצג לפניי, ומרשימת פעולות החקירה שבכוונת המשטרה לבצע, עולה כי ישנו חשש של ממש שאם ישוחררו המשיבים [ המבקשים ] ממעצר, הם ישבשו הליכים חקירה". בהמשך, הדגיש בית המשפט, כי הזמן שעמד לרשותה של המשטרה, לצורכי החקירה עד כה, היה זמן קצר ביותר "ולא ניתן לבוא בטרוניה למשטרה שלא הצליחה להגיע למסקנות כלשהן בתוך יומיים באשר לטענות האליבי של המשיבים [ המבקשים ] ".

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות. הלכה היא, כי רשות לערור " בגלגול שלישי " בנושא מעצר, לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, תינתן רק במקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך, וכן במקרים בהם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת, כגון פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של הנאשם, או עוול היורד לשורש העניין (בש"פ 5140/14 אגבאריה נ' מדינת ישראל (5.8.2014); בש"פ 2808/14 ברדה נ' מדינת ישראל (7.5.2014); בש"פ 2809/14 בזק נ' מדינת ישראל (14.4.2014)). בנסיבות המקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית המצריכה דיון בפני בית משפט זה, וגם לא מתקיימות נסיבות חריגות אחרות, אשר בכוחן להצדיק את עריכתו של דיון " בגלגול שלישי ".

4.

אשר על כן, בהיעדר עילה לקיים בעניינם של המבקשים דיון במסגרת הליך משפטי נוסף, הבקשה למתן רשות לערור נדחית בזאת.