החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8405/12 עובדיה עמר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
מעצרים · קביעת מועד למתן החלטה בשאלת ראיות לכאורהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מועד מתן החלטה בשאלת הראיות לכאורה במעצר עד תום ההליכים

הערר נגע לקביעת מועד מתן החלטה בשאלת הראיות לכאורה, כשבועיים לאחר הדיון. נקבע כי מדובר בהחלטה דיונית ששיקול הדעת בה רחב. אף שיש טעם בטענה שהזמן ארוך, אין זה מקרה חריג להתערבות, בעיקר משום שהוצע מועד מוקדם יותר שלא התאים לאחד הסנגורים, והערר נדחה.

העובדות

בית המשפט המחוזי קבע כי יחליט בשאלת הראיות לכאורה עד 29.11.2012, כשבועיים לאחר הדיון מיום 15.11.2012. העורר טען כי מדובר בפרק זמן ארוך, בהתחשב בשלב ההליך הפלילי בעניינו. בית המשפט הציע מועד מוקדם יותר, אך הוא לא התאים לאחד משלושת הסנגורים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לקבוע מועד מתן החלטה בשאלת הראיות לכאורה כשבועיים מתום הדיון

הלכות

  1. 1

    החלטה בדבר קביעת מועדי דיונים ומועדי מתן החלטות היא החלטה דיונית ששיקול הדעת בה רחב. התערבות בה מוצדקת רק במקרה חריג, ולא כך הוא כאן, בין היתר משום שבית המשפט הציע מועד מוקדם יותר שלא התאים לאחד הסנגורים.

    ״החלטה מסוג זה – שעניינה קביעת מועדי דיונים ומועדי מתן החלטות – הינה, מעצם טבעה, החלטה דיונית ששיקול הדעת בצידה רחב.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • המשך המעצר
  • החלטה דיונית
  • שיקול הדעת
  • מועדי דיונים
  • מועדי מתן החלטות
  • הערר נדחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8405/12

לפני:

כבוד השופט

י' דנציגר

העורר:

עובדיה עמר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.11.12 במ"ת 11206-11-12

שניתנה על ידי כבוד השופט י' שפסר

תאריך הישיבה:

י"א בכסלו תשע"ג

(25.11.12)

בשם העורר:

עו"ד ג' עין-צבי

בשם המשיבה:

עו"ד ש' הרבסט

החלטה

ההחלטה שאותה תוקף העורר עוסקת בקביעת מועד מתן החלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, שאלה המשליכה מעצם טבעה על שאלת המשך המעצר.

בית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו תינתן עד ליום 29.11.2012, עד שבועיים מתום הדיון שהתקיים ביום 15.11.2012 בשאלת הראיות לכאורה, מן הסתם מחמת אילוצי יומנו של בית המשפט קמא הנכבד.

החלטה מסוג זה – שעניינה קביעת מועדי דיונים ומועדי מתן החלטות – הינה, מעצם טבעה, החלטה דיונית ששיקול הדעת בצידה רחב. אכן, יש טעם רב בטענות בא כוחו של העורר כי מדובר בפרק זמן ארוך, בפרט בהתחשב בשלב בו מצוי כיום ההליך הפלילי בעניינו של העורר. ואולם, בנסיבות העניין – ובמיוחד בהתחשב בכך שבית המשפט קמא הציע מועד מוקדם יותר, אך זה לא התאים לאחד משלושת הסנגורים – איני סבור כי מדובר במקרה חריג שמצדיק התערבותו של בית משפט זה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"א בכסלו תשע"ג (25.11.2012).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1החלטה בדבר קביעת מועדי דיונים ומועדי מתן החלטות היא החלטה דיונית ששיקול הדעת בה רחב. התערבות בה מוצדקת רק במקרה חריג, ולא כך הוא כאן, בין היתר משום שבית המשפט הציע מועד מוקדם יותר שלא התאים לאחד הסנגורים.