בש"פ 8418/12 פלוני נ. מדינת ישראל

לפני בקשת רשות לערור על החלטתו מהיום של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון ) בעמ"י 38296-11-12, בגדרה נדחה עררו של המבקש כנגד החלטתו של בית המשפט לנוער בעכו (סגן הנשיא מ' אלטר ) שהורה על מעצרו של העורר עד למחר בשעה 14:00.

1.

ביום 19.11.2012 עלה מאן דהוא למגדל השעון בעכו והוריד את דגל ישראל ותלה במקומו את דגל פלסטין. לאחר מכן נשרף דגל ישראל. מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת עכו לימד כי המבקש – קטין יליד 1.1.1996 – הוא שביצע את המעשה. המבקש נעצר בו ביום בשעה 22:15 ומעצרו הוארך על פי החלטת הקצין הממונה. המבקש הכחיש בחקירתו במשטרה כי ביצע את המעשה ואף העלה טענת אליבי. היום, 20.11.2012, הגישה המשיבה לבית המשפט לנוער בעכו בקשה להארכת מעצרו של המבקש למשך חמישה ימים בחשד כי ביצע עבירה של פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה בהתאם לסעיף 5 לחוק הדגל והסמל, התשט"ז-1956. בבקשה הוטעם כי עילת המעצר נעוצה בחשש לשיבוש הליכי חקירה מצידו של המבקש.

בהחלטתו ציין בית המשפט לנוער כי מעצרו של המבקש מבוסס כל כולו על מידע מודיעיני, וקבע כי לצורך שלב ראשוני זה די בכך כדי לבסס קיומו של חשד סביר לביצוע המעשה. עוד קבע בית המשפט כי אין ספק שאם המבקש ישוחרר לפני שתיבדק גרסתו ישובשו הליכי החקירה. לצד זאת קבע בית המשפט כי עיון ברשימת פעולות החקירה במזכר שהוצג לעיונו מלמד כי פעולות החקירה הדרושות לבדיקת גרסת האליבי אינן מצדיקות הארכת מעצר למשך חמישה ימים כמבוקש. על כן הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המבקש עד מחר בשעה 14:00.

2.

ערר שהגיש המבקש כנגד ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי – נדחה. בית המשפט המחוזי דחה את טענת בא כוח המבקש לפיה שגה בית המשפט לנוער כאשר ביסס את החלטתו על מידע מודיעיני בלבד, וקבע כי ההחלטה שיצאה מידי בית המשפט לנוער הינה מאוזנת ומבוססת.

3.

במסגרת בקשתו דנא טוען המבקש כי בקשתו מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו של המבקש – עד כמה יכול מידע מודעיני לבסס חשד מספיק שדי בו להצדיק שלילת חירותו של אדם לצורכי חקירה. עוד נטען בבקשה כי החלטות הערכאות קמא מחייבות התערבות בהן מטעמי צדק, נוכח העובדה כי העבירה בגינה נחקר המבקש פוגעת בחופש הביטוי.

4.

דין הבקשה להידחות. סבורני כי ההחלטה להותיר את המבקש במעצר עד מחר בשעה 14:00, בהינתן מידע מודיעיני אשר תוכנו שכנע את הערכאה הדיונית כי קיים חשד סביר לביצוע המעשה על ידי המבקש, הינה סבירה ואינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה, הדן בהחלטה במסגרת "גלגול שלישי".

החלטה על מעצר ימים לצורכי חקירה מתקבלת, מטבע הדברים, על יסוד חומר ראייתי גולמי הנאסף על ידי משטרת ישראל. עוצמת הראיות הנדרשת שונה מזו הנבחנת בשלב המעצר עד תום ההליכים. איני מוצא פסול בכך שההחלטה בוססה על חומר מודיעיני אשר מטבע הדברים מהווה את אחד הנדבכים למתן החלטה בשלב ראשוני זה של מעצר ימים לצורכי חקירה. לא זו אף זו, בית המשפט לנוער איזן בין האינטרסים הנוגדים (לרבות גילו הצעיר של המבקש והעונש המרבי שמושת בגין העבירה דנן) באופן מידתי, על ידי כך שהגביל את הארכת המעצר ליומיים בלבד והגדיר את מטרת הארכת המעצר באופן ממוקד – בדיקת טענת האליבי שהעלה המבקש, ולא מעבר לכך. משכך איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.