פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2349/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
נאסר אבו בלאל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות לערור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי) בתיק עמ"י 196-04-15 מיום
1.4.2015
בשם המבקש:
עו"ד ליאור כהן
החלטה
1.
בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק עמ"י 196-04-15, אשר קיבל את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע
והאריך את מעצרו של המבקש ב-7 ימים, עד ליום 7.4.2015 בשעה 14:00.
2.
המבקש נעצר ביום 31.3.2015 בחשד לביצוע עבירות של ניסיון רצח, ירי בנשק חם באזור מגורים ופציעה כשהעבריין מזויין. זאת, על רקע חשד שהיה מעורב באירוע ירי בסכסוך בין פלגי משפחה ברהט, בו נורו יריות לעבר שניים, בתגובה לבקבוק תבערה שהושלך מספר ימים קודם לכן במסגרת הסכסוך.
3.
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של המבקש למשך 7 ימים. בית משפט השלום (כב' השופטת ש' חביב ) דחה את בקשת המשטרה, בנמקו כי החומר בתיק החקירה הקושר את המבקש למעשים הינו דו"ח מודיעיני בודד, שהמידע בו לא הוצלב עם מקור נוסף, ואין בו לגלם חשד סביר מספק למעצרו של המבקש, ואף עיון במידע נוסף שהוגש אין בו להסביר מדוע נעצר דווקא המבקש ולא חשודים פוטנציאליים אחרים. בית המשפט שחרר את המבקש תחת הפקדה בסך 1,000 ₪ וערבות עצמית בסך 10,000 ₪, ואיסור ליצור קשר עם המעורבים באירוע לפי מיטב ידיעתו, וקבע כי התנאים יעמדו בתוקף עד ליום 6.4.2015.
1.
המשיבה עררה לבית המשפט המחוזי. כאן יצוין, כי בית משפט השלום, אשר נתן החלטתו בשעה 17:00, עיכב את ביצועה עד לשעה 21:00, ומשהערר הוגש לבית המשפט המחוזי בשעה 20:30 נקבע הדיון למחרת היום, בשעה 10:00.
2.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' ברקאי ) החליט לקבל את הערר ולהאריך את המעצר עד ליום 7.4.2015 בשעה 14:00. בהחלטתו ציין, כי המידע המודיעיני בו מדובר הוא ממקור מהימן ביותר והוא מבסס חשד שהמשיב מעורב באירוע הירי. מידע זה, בצירוף המידע שהוצג הנוגע לכלל נסיבות האירוע, והשתייכות המשיב לאחד הפלגים בסכסוך, מקים הצדקה להארכת מעצרו של המבקש נוכח מורכבות החקירה והחשש הממשי לשיבושה. בית המשפט ציין עוד, כי באירוע נעצרו חשודים נוספים, חלקם מבני משפחת המבקש וחלקם מן הפלג האחר, על מנת למצות את החקירה בלא שיבוש. אשר ללוח הזמנים שנוצר עקב תום עיכוב הביצוע כאמור, הוסיף בית המשפט, כי מן הראוי שהערכאה הראשונה תשקול הארכת עיכוב הביצוע לפרק זמן שיאפשר היערכות כל גורמי המערכת לבירור הערעור.
3.
מכאן הערר. המבקש טוען, כי הערר מעלה שאלות המצדיקות דיון ב"גלגול שלישי". לטענתו, לא ניתן להאריך מעצרו של חשוד ולשלול חירותו על סמך מידע מודיעיני יחיד, אשר בית משפט השלום סבר כי הוא אינו מבוסס. גם עצם היותו בן אחת המשפחות המצויות בסכסוך אינו צריך לשקול לטענתו. עוד טוען הוא, כי לא שוחרר בתום עיכוב הביצוע אלא רק בשעה 23:00, והגיע לביתו רק לקראת השעה 3:00 בהעדר תחבורה זמינה בשעות אלה. המבקש טוען, כי הפגיעה בחירותו גדולה יותר משום שנעצר על-ידי בית המשפט המחוזי בעת שהיה כבר משוחרר, ומוסיף כי מתאיין החשש לשיבוש החקירה נוכח העובדה שלא נקט כל שיבוש בפרק הזמן שהיה משוחרר בלילה עד להתייצבותו לדיון בבית המשפט המחוזי בבוקר.
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, על דרך הכלל תינתן רשות ערעור על החלטה בדבר מעצר, ובכלל זה מעצר ימים, רק אם בבקשה עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 6824/13 ודים יטצ'נקו נ' מ"י , פסקה 7 (11.10.13) ). הבקשה דנן והטיעונים שהועלו במסגרתה אינם באים בגדר מבחנים אלה. מדובר לכאורה באירוע חמור ומסוכן, ומשעסקינן בסכסוך בין משפחות מטבע הדברים גם מדובר בחקירה מורכבת ובחשש לא מבוטל לשיבושה. בשלב מעצר ימים די בראיות שיקימו "חשד סביר" לביצוע עבירה, וכזה עשוי לקום גם על יסוד ראיות שאינן קבילות במשפט.
"החלטה על מעצר ימים לצורכי חקירה מתקבלת, מטבע הדברים, על יסוד חומר ראייתי גולמי הנאסף על ידי משטרת ישראל. עוצמת הראיות הנדרשת שונה מזו הנבחנת בשלב המעצר עד תום ההליכים. איני מוצא פסול בכך שההחלטה בוססה על חומר מודיעיני אשר מטבע הדברים מהווה את אחד הנדבכים למתן החלטה בשלב ראשוני זה של מעצר ימים לצורכי חקירה".
(בש"פ 8418/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.11.2012) . וראו גם בש"פ 10267/08 יוסף דבח נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (4.12.2008)).
5.
בית המשפט המחוזי שוכנע כי המידע שלפניו די בו, בשלב ראשוני זה של החקירה, להקים חשד המצדיק מעצר המבקש, בנוסף לאחרים, לצורכי החקירה ולמניעת שיבושה. המבקש לא הצביע על פגם בהחלטה העשוי להצדיק מתן רשות ערעור ודיון במעצרו ב"גלגול שלישי".
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשע"ה (2.4.2015).
ש ו פ ט