בש"פ 843-23 בש"פ 843-23

1.בקשה שלישית להארכת מעצרם של משיבים 3-1 ובקשה רביעית להארכת מעצרו של משיב 4, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בגדרה התבקש להאריך את מעצרם של משיבים 3-1 מאחורי סורג ובריח ב-90 יום החל מיום 10.02.2023, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 35851-11-21 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם; ואת מעצרו של משיב 4, בפיקוח אלקטרוני. יצוין כבר עתה כי בסמוך לאחר הגשתה, משיבים 3 ו-4 נתנו את הסכמתם להארכת המעצר, ועל כן ההחלטה תעסוק במשיבים 2-1 בלבד.

2.עובדות כתב האישום והשתלשלות ההליכים בעניינם של המשיבים פורט בהרחבה בבש"פ 7211/22 מדינת ישראל נ' גיאורגדזה (10.11.2022), ועל כן יפורטו בתמצית רק עיקרי העובדות הרלבנטיות להכרעתי. לכלל המשיבים יוחסו עבירות ניסיון רצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1)-(2) לחוק; קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק; ועבירות נשק שונות לפי סעיף 144 לחוק. למשיב 1 יוחסו, בנוסף, עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; ולמשיב 2 יוחסה, בנוסף, עבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק.

3.על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, עובר לאירועים מושא כתב האישום, הותקף משיב 2 על ידי האחים נשן ואוביק אבדליאן (להלן: נשן ו-אוביק), ולאחר שגילה את זהותם, גמלה בלבו החלטה להביא למותם. ביום 06.10.2020, הצטייד משיב 2 באקדח בקוטר 9 מ"מ וירה לעבר נשן ואוביק, וכתוצאה מהירי נחבלו השניים באופן חמור, ונדרשו לאשפוז ממושך בבית החולים.

ביום 09.08.2021, ולאחר שתכננו המשיבים יחד ניסיון רצח נוסף, ירה משיב 2 לכיוון נשן ששה כדורים, בסמוך לתחנת אוטובוס בעיר בת ים. כתוצאה מהירי פגעו שלושה קליעים ברכב שחלף בקרבת מקום ואחד מהם חדר לראשה של אישה שנהגה ברכב כשבתה הקטינה נמצאת ברכב. בנוסף, אחד מהכדורים פגע ברגלו השמאלית של נשן.

ביום 18.10.2021, הגיעו שוטרים לביתו של משיב 1 כדי לעצור אותו. משיב 1 סירב לפתוח את הדלת תחילה, ואז איים על השוטרים באמצעות אקדח טעון. ביום 10.11.2021, בעת חקירתו, תקף משיב 2 שוטר בכך שהטיח לכיוונו כוס מים. כתב האישום המתוקן כולל אף אישום נוסף המייחס למשיב 2 עבירות של נשיאת נשק והחזקת תחמושת.

4.בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשו, בהתאמה, בקשות למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, והלה נעצרו עד למתן החלטה אחרת. בעניינו של משיב 1 הוגשו שני תסקירים מטעם שירות המבחן, מהם עולה כי רמת הסיכון להישנות עבירות מצדו בינונית, וכי מערך הפיקוח המוצע לא מספיק, ולכן שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו. ביום 10.05.2022, בהחלטה יסודית ומפורטת, האוחזת 24 עמודים, קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה במידה ובעוצמה מספקת, ראיות שמבססות סיכוי סביר להרשעתו של משיב 1. ביום 16.06.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של משיב 1 עד תום ההליכים נגדו, וביום 29.09.2022 הסכים בא-כוחו של משיב 2 למעצר מרשו עד תום ההליכים נגדו.

5.בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען כי המעשים המיוחסים למשיבים חמורים ביותר, ומלמדים על המסוכנות הנשקפת מהם – שכן מדובר במעשים שבוצעו בטבורה של עיר תוך סיכון ממשי של עוברי אורח, סיכון שהתממש. עוד נטען כי עבירות נשק, ניסיון רצח, ועצם הביצוע בצוותא מקימים חזקה סטטוטורית למעצרם. בנוסף, נטען, כי המסוכנות הנשקפת מן המשיבים נלמדת מעברם הפלילי המכביד, כאשר למשיב 1 ארבע הרשעות קודמות בעבירות אלימות; ולמשיב 2 עשר הרשעות קודמות. אשר להתקדמות ההליך העיקרי, נטען, כי הדחיות הרבות היו לבקשת באי-כוח המשיבים; וכי נכון למועד זה ניתן מענה מטעם משיבים 1, 3 ו-4 לכתב האישום, והכרעה בדבר מעצרם עד תום ההליכים של כלל המשיבים. בנוסף, נקבעו עשרה מועדים לשמיעת ראיות עד לחודש אפריל 2023.

6.בדיון שנערך לפניי היום, 05.02.2023, הפרדתי את הדיון בין עניינו של משיב 1 לעניינו של משיב 2, וזאת, הואיל ובא-כוחו של משיב 2 הודיע על עיכוב בהגעה לבית המשפט, עקב תקלה במכוניתו, ובקשתו לדחות את הדיון בשעה. ואילו בא-כוח משיב 1 התייצב כבר בשעת הבוקר באולם בית המשפט וביקש לנהל את הדיון בעניינו של מרשו בנפרד. על אף האמור, החלטתי ניתנת במאוחד.

7.שמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, והתקבל עדכון בדבר ביטול כל עשרת מועדי ההוכחות שהיו קבועים בפני ההרכב המקורי שאמור היה לשמוע את התיק. זאת, כאשר תחת אותו הרכב נקבע הרכב אחר, שקבע שלושה מועדי הוכחות בלבד, כאשר המועד הראשון נקבע לשלהי חודש מאי 2023.

דיון והכרעה

8.כידוע, הלכה היא כי על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות ובין שמירה על האינטרס הציבורי. באיזון בין אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן מאז נעצר הנאשם, המסוכנות הנשקפת ממנו, חומרת העבירה המיוחסת לו וקצב התקדמות ההליך. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. בשים לב למכלול השיקולים הללו, ישוב ויבחן בית המשפט את האפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר (ראו: בש"פ 837/23 מדינת ישראל נ' מוחמד, פסקה 8 (31.01.2023)).

9.אין לכחד, ההליך בעניינם של המשיבים נמצא בראשיתו, וקצב התקדמות ההליך אינו מיטבי. זאת ועוד, שקלתי את הודעת הצדדים כי המועדים שהיו קבועים להוכחות בוטלו כולם, ותחתיהם נקבעו 3 מועדים בלבד, החל מחודש מאי – אין ספק שמדובר בנסיבה שיכולה להוות הצדקה לבחינת סוגיית המשך מעצרם של המשיבים. דא עקא, הובהר על-ידי בא-כוח המבקשת, כי חרף דחיית מועדי ההוכחות בתיק, נקבעו שלושה דיונים בפני מותב יחיד, דיוני גישור שאמורים להתקיים כבר במהלך חודש פברואר 2023 – על כן, דומה, כי בית משפט קמא עשה ועושה מאמצים כדי לקדם את הדיונים בתיק, חרף הקשיים האובייקטיביים שקיימים.

10.אשר למשיב 1, משסיימתי לשמוע את טיעוני הצדדים, קיבל בא-כוח משיב 1 את המלצת בית המשפט, להסכים לבקשה בכפוף לעריכת תסקיר עדכני בעניינו. זאת, הואיל ותסקיר שירות המבחן בעניינו של משיב 1 התקבל לפני פרק זמן לא קצר (בחודש יוני 2022). מאז חלפו חודשים רבים, והדעת נותנת שיחלפו עוד חודשים לא מעטים עד אשר יסתיים התיק, במידה והליך הגישור לא יביא לכדי סיומו.

11.על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של משיב כמבוקש, בכפוף לכך ששירות המבחן יגיש תסקיר מעצר עדכני על אודותיו, אשר יונח בפני בית משפט קמא, וזה, לאחר שישמע את טענות הצדדים, יקבל את ההחלטה כמיטב הבנתו וחוכמתו.

12.אשר למשיב 2, נטען, בעיקרו של דבר, כי בהינתן חלוף הזמן מתחילת ההליכים, ראוי להפנותו לקבלת תסקיר מעצר, בכדי לבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר. יובהר, כי חלוף הזמן, כשלעצמו, אינו מחייב את שחרורו של נאשם – ובייחוד כאשר בעבירת ניסיון רצח עסקינן (ראו: בש"פ 7949/22 מדינת ישראל נ' דרור, פסקה 6 וההפניות שם (01.12.2022)). בענייננו, המסוכנות הנשקפת ממשיב 2 היא בעוצמה כזו שאין בחלופת מעצר כלשהי כדי ליתן לה מענה – וכפי שצוין בעניינו, בגדרי בש"פ 7211/22, הרי שמשיב 2 היה "הרוח החיה מאחורי המעשים והגורם שיזם ודחף את ביצועם". זאת ועוד, למשיב 2 לא פחות מעשר הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות בגינן ריצה עונשי מאסר בעברו, ויש בכך כדי ללמד כי משיב 2 אינו נרתע מעונשי מאסר. בהתאם לכל אלה, סבורני כי בבחינת האיזון בין השיקולים המנויים לעיל, יד של מסוכנות משיב 2 על העליונה וטרם בשלה העת לבחון חלופת מעצר בעניינו.

13.סוף דבר. מעצרם של משיבים 2-1 מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 10.02.23 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 35851-11-21 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.