בש"פ 837-23 בש"פ 837-23

1.לפניי בקשה שביעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים החל מיום 02.02.2023 או עד למתן פסק דין בת"פ 31337-11-20 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

2.העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטת בית משפט זה בבש"פ 5275/21 (כבוד השופט ע' פוגלמן) מיום 08.08.21, ולפיכך לא אשוב עליהן בפירוט. בתמצית, המשיב הואשם בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות; שוד בנסיבות מחמירות; ניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע והתפרצות למקום מגורים.

3.אשר להתקדמות ההליך העיקרי, מאז התקבלה ההחלטה האחרונה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים – בימים 15.11.2022; 29.11.2022; 20.12.2022; 22.12.2022; ו-17.01.2023 התקיימו דיוני ההוכחות בהם העידו עדי תביעה רבים. ביום 24.01.2023 נערך ביקור בזירת האירוע בנוכחות ההרכב והצדדים.

4.בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען, כי במעשי המשיב טמונה חומרה מיוחדת, וכי העבירות בהן הואשם מקימות עילת מעצר סטטוטורית. עוד נטען, כי מסוכנות זו אף נלמדת מעברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל עבירות אלימות, רכוש וסמים; ומהתרשמותו של שירות המבחן אשר לא בהמלצה לשחררו. ביחס להתקדמות ההליך העיקרי, צוין כי מרגע שניתן מענה לכתב האישום, התיק עלה על 'דרך המלך'. מאז תחילת פרשת התביעה התקיימו 13 דיוני הוכחות במהלכם נשמעה עדותם של 20 עדי תביעה, וכן קבועים שני מועדים נוספים לדיוני הוכחות, כאשר בדיון הקרוב הקבוע בחודש פברואר – צפויה להסתיים פרשת התביעה.

5.בדיון שנערך לפניי היום, יום 31.01.2023, הסכים בא-כוח המשיב להארכת מעצרו של המשיב, אך עתר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן שיתייחס לסוגיית התמכרותו לסמים ולאלכוהול. נטען, כי התסקיר הקודם שנערך בעניינו של המשיב פירט את בעיית התמכרותו כנדבך מרכזי במסוכנותו – ולפיכך, ראוי לבצע בחינה עדכנית, על מנת להראות כי המשיב לא צרך סמים או אלכוהול מזה שנתיים.

6.באת-כוח המבקשת שבה על עיקרי בקשתה בכתב, והוסיפה כי התסקיר האחרון שהוגש בעניינו של המשיב שלילי בעיקרו; וכי הוא נערך לפני זמן קצר, כך שאין מקום להורות על עריכת תסקיר חדש, באופן שיכביד על שירות המבחן, אשר נמצא תחת עומס רב.

דיון והכרעה

7.לאחר העיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

8.כידוע, על בית המשפט לאזן בין זכותו של נאשם לחירות לבין שמירה על האינטרס הציבורי. במלאכת האיזון בין אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן שעבר מאז שנעצר הנאשם; המסוכנות הנשקפת ממנו; חומרת העבירה המיוחסת לו; וקצב התקדמות ההליך. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. ובהתאם לכך – יהיה על בית המשפט לשוב ולבחון את האפשרות להגשים את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר, שמידת פגיעתה בחירותו של הנאשם תהיינה פחותה (ראו: בש"פ 7526/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (14.11.2022)).

9.אכן, טיעון המשיב מתבסס על חלוף הזמן שעבר מאז תחילת מעצרו, כאשר זוהי הבקשה השביעית להארכת מעצרו מעבר ל-9 חודשים. אין אלא לקוות שפרשת התביעה תסתיים כמתוכן מחר, יום 01.02.2023 – וככל שלא תסתיים, הדעת נותנת כי בית משפט קמא יעשה כל מאמץ על מנת לקבוע מועד נוסף, במועד קרוב מאוד, לצורך כך. אשר למועד תחילת פרשת ההגנה, שנקבע לחודש יוני 2023, מודע אני לעומס הרב המוטל על בית משפט קמא, ועל מצוקת המועדים ביומנו. יחד עם זאת, ובהינתן העובדה שמדובר בבקשה חריגה להארכת מעצר, השביעית במספר, ראוי להקדים ככל שניתן את המועדים שנקבעו לשמיעת פרשת ההגנה.

10.נתתי דעתי לעתירת המשיב לקבלת תסקיר משלים, ומקובלת עליי עמדת בא-כוח המבקשת, כי התסקיר האחרון הוגש לפני זמן קצר, נעדר כל המלצה, ושלילי בעיקרו. זאת ועוד, עמדת שירות המבחן העולה מן התסקיר מבוססת, בין היתר, על כך שהמשיב אינו סבור שיש לו בעיית התמכרות לסמים ולאלכוהול. אין לשלול את העובדה, כי המשיב היום אינו משתמש בחומרים מסוכנים, אך כפי שציין שירות המבחן, ככל שישתחרר ממעצר, וללא טיפול הולם – הוא עלול לחזור לשימוש, בסבירות לא מבוטלת.

11.לאור כל האמור, בשקלול נסיבות המקרה דנא, אני נעתר לבקשת המדינה ומאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 02.02.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 31337-11-20 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.