בש"פ 8469/03 ברק צרפתי נ. מדינת ישראל

לפני בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – החוק).

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 208/03). על פי כתב האישום התעמת המבקש עם אבינועם שושן ז"ל (להלן – המנוח) ועם בת זוגתו על רקע התנהגותו כלפי כלבם. כתב האישום מגולל מסכת קשה של אירועים לפיהם הפך העימות לתגרה אלימה, במהלכה דקר למוות המבקש את המנוח. בגין זאת הואשם המבקש בעבירת הרצח (סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977). המבקש טוען כי עניינו פורסם באופן מגמתי בכלי התקשורת הארציים והמקומיים. בנוסף, התבטאו גורמים שונים באופן שגזר את דינו מראש בטרם משפט. כך, לטענתו, ראש עיריית חיפה כינה אותו רוצח וביקר את ההחלטה לשחררו למעצר בית. המבקש ובני משפחתו סבורים כי הלחץ הציבורי הכבד המופעל על הפרקליטות ושעלול להיות מופעל על בית המשפט לא יאפשר קיומו של משפט הוגן וצודק בעניינו. על כן, יש לטענתו להורות על העברת מקום הדיון לבית משפט מחוזי אחר. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין הצדקה להעברת מקום הדיון.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש יוכרע על-ידי בית-המשפט. כלל יסוד הוא כי "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין" (סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה). כלל זה הוא ביטוי לעצמאות השיפוטית של השפיטה בשיטת המשפט הישראלית. השופטים בישראל הינם שופטים מקצועיים. בית המשפט שידון בעניינו של המבקש יבחן את חומר הראיות שבתיק. הוא ישמע את טענותיו של המבקש. על בסיס אלה יוכרע הדין, ולא על בסיס הפרסומים בכלי התקשורת או על בסיס התבטאויות כאלה ואחרות של אישי ציבור. כך עושים בתי המשפט על דרך הכלל, וכך יעשה גם בית המשפט בעניינו של המבקש. עיון בטענותיו של המבקש מעלה כי הן נוגעות יותר להליך פסלות מאשר להליך העברת מקום דיון מטעמי נוחות הדיון. ממילא אין ההליך על-פי סעיף 78 לחוק בא להחליף הליך של פסלות שופט (השוו בש"א 5179/03 עיריית רהט נ' גרטנר (לא פורסם)). גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.