בש"פ 8475/04 מדינת ישראל נ. עאדל אבו רמדאן

1.בהחלטתי מיום 10.10.04 הארכתי, לפי בקשתה של המדינה, את תקופת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 21.9.04. בסעיף מס' 1 להחלטה נכתב, בין היתר – וזאת על פי הנטען בכתב האישום – כי המשיב נהג, במשך תקופה של כשלוש שנים, להעביר במשאיתו סמים מסוכנים. ב"בקשה דחופה לתיקון טעות" שהגיש בא כוח המשיב, ביום 12.10.04, טען כי לפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם), מיום 9.5.04, נמחק מכתב הסעיף שעניינו עבירות סמים המיוחסות למשיב במשך שלוש שנים לפני העבירה שבגינה נעצר, בשל העדר פירוט מספיק, וכך נותרה רק העבירה שבגינה נעצר. לדעתו "קביעת העובדה שמדובר במקרה חד פעמי מפחיתה מחומרת העבירה וממילא מפחיתה את מידת המסוכנות והחשש להמלטות מצד המבקש". ומכאן, ש"קבלת הטענה יכולה בהחלט להביא לכך שתנתן החלטה לפיה יש לשחרר המבקש בערובה". בא כוח המדינה השיב על הבקשה.

2.בבקשה אין ממש.

החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ב' ארבל), מיום 18.2.04, לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ניתנה על בסיס כתב האישום שהיה לפניו באותו זמן, שבו נכללה הטענה כי המשיב נהג, במשך תקופה של כשלוש שנים, להעביר במשאיתו סמים מסוכנים. אם לדעת בא כוח המשיב היה במחיקתו של סעיף זה משום שינוי נסיבות שהצדיק את שחרורו של המשיב היה עליו לבקש עיון חוזר בהחלטת המעצר מיום 18.2.04, דבר שלא עשה. כך או כך, חזרתי ועיינתי בהחלטתי, לאור טענתו של בא כוח המשיב, ולא מצאתי מקום לשנותה.

3. הבקשה נדחית.