בש"פ 8490/16 מחמוד אבו דבוס נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.8.2016 (ת"פ 55964-02-16) בגדרו הוטלו על המבקש, בין היתר, ארבעים וחמישה חודשי מאסר בפועל. המשיבה מתנגדת לבקשה.

מן החומר שלפניי עולה כי עסקינן באיחור שאינו כה קצר, ואף מתעוררת תהייה מדוע המבקש לא הגיש את הערעור בסמוך לאחר שעו"ד עראף הודיע לו כי הסנגוריה הציבורית לא אישרה את הגשת הערעור על ידי בא כוח מטעמה.

חרף האמור, לאחר ששקלתי בדבר החלטתי, לא בלי היסוס, להיעתר לבקשה. לעניין זה ראיתי ליתן משקל לעובדה שהמבקש הביע את רצונו הברור להגשת ערעור בסמוך לאחר מתן גזר הדין ואף פעל, באמצעות עו"ד עראף, לקבלת אישור הסניגוריה הציבורית להגשת הערעור על ידי בא כוח מטעמה. מתגובתו של עו"ד עראף עולה כי התשובה השלילית של הסניגוריה הציבורית לעניין הייצוג ניתנה רק ביום 18.9.2016, כחודש ימים לאחר מתן גזר הדין, ונמסרה למבקש מספר ימים לאחר מכן, היינו - זמן קצר בלבד לפני המועד האחרון להגשת ההליך. עוד יש לציין כי תקופת האיחור כוללת ימי פגרה רבים, לרבות פגרת סוכות. בנסיבות אלה, ובשים לב גם לכך שהמבקש הינו אסיר בלתי מיוצג ושעסיקנן בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), לא ראיתי לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקש.

הבקשה מתקבלת איפוא. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור (הנושאת כותרת "בקשה להקלה בעונש"), את הכרעת הדין ואת גזר הדין, ואת החלטתי זו.