החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8501/03 דוד עקוקה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערר על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל ערר על מעצר עד תום ההליכים של אסיר שהואשם בהחזקת הירואין בכלא. נקבע כי בנסיבות, לרבות המועד הארוך בין האירוע להגשת כתב האישום, יש לאפשר שחרור לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח שירות המבחן ובדיקות שתן. השחרור מותנה בהסדרת העניינים בבית משפט השלום.

העובדות

העורר, שהיה אסיר, הואשם בהחזקת הירואין במשקל 1.13 גרם בין כתלי הכלא, לטענת התביעה לאחר שהחדיר את הסם בעת חזרתו מחופשה. הסם נתפס ביום 29.3.03 וכתב האישום והבקשה למעצר הוגשו ביום 20.7.03. התסקיר המליץ על שחרור לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח אשתו ובתו, ערבות ופיקוח שירות המבחן, אף שהתסקיר לא היה חד משמעי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל את הערר ולשחרר את העורר, שהוחזק במעצר עד תום ההליכים בגין החזקת סם מסוכן בכלא, לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    בנסיבות המקרה, במועד הגשת כתב האישום שהוגש כארבעה חודשים לאחר האירוע, ראוי ליתן לעורר הזדמנות לשחרור לחלופת מעצר בפיקוח שירות המבחן הכולל בדיקות שתן.

    ״נראה לי, כי בנסיבות המקרה הנוכחי ראוי לקבל את הערר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר עד תום ההליכים
  • חלופת מעצר
  • סם מסוכן
  • החזקת סם
  • ערר
  • תסקיר מעצר
  • בדיקות שתן
  • מעצר בית
  • ערבות
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ

8501/03

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

העורר:

דוד עקוקה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר

לפי סעיף 53

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

כ"ו באלול תשס"ג

(23.9.03)

בשם העורר:

עו"ד אורי דייגי

בשם המשיבה:

עו"ד דניאלה ביניש

החלטה

1.

לבית משפט השלום בבאר-שבע הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. נטען, כי העורר, שהיה אסיר, החזיק בין כתלי הכלא סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 1.13 גרם. הטענה היא, כי העורר החדיר את הסם לכלא בעת חזרתו מחופשה. בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה ערר שהוגש לו, ומכאן הערר שבפניי.

2.

לפי האמור בכתב האישום, העורר היה בחופשה מן הכלא למשך יומיים בחודש מרץ האחרון. הסם נתפס ביום 29.3.03. כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשו ביום 20.7.03. מאסרו של העורר - מדובר במאסר של 18 חודשים - הסתיים ביום 13.9.03. עוד יצויין, כי בפני בית משפט השלום הונח תסקיר מעצר. בסיומו של התסקיר הומלץ לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. החלופה מדברת על מעצר בית מלא בביתו בפיקוחן של אשתו וביתו, ערבות של האישה וכן פיקוח מעצר על ידי שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים. יש להוסיף, כי התסקיר מפרט את דבריו של העובד הסוציאלי בכלא, שהעריך כי העורר אינו אמין, וכי הוא בעל סף גירוי ותסכול נמוכים. ברור, אם כן, כי אין מדובר בתסקיר חד משמעי, אף שבסופו הובאה המלצה בדבר שחרור בחלופה.

3.

נראה לי, כי בנסיבות המקרה הנוכחי ראוי לקבל את הערר. כתב האישום הוגש כארבעה חודשים לאחר האירוע. מאסרו של העורר הסתיים, כאמור, ביום 13.9.03. אילו הוגש כתב אישום תוך זמן קצר לאחר המקרה יתכן שהיה בכך כדי להשפיע על התנהלותו של ההליך. קיים חשש, כי העורר מכור לסמים, אף שהוא מכחיש זאת, אם כי הוא מודה כי בעבר היה מכור. הפיקוח של שרות המבחן בעת השחרור לחלופה יוכל ליתן תשובה לשאלה, האם העורר ממשיך להשתמש בסמים. במילים אחרות, אחד מתנאי הפיקוח יהיה שהעורר ייתן דגימות שתן על מנת לקבוע האם הוא משתמש בסמים. אינני מתעלם מכך שלעורר עבר פלילי, כולל בעבירות סמים. עם זאת, נראה לי לנכון ליתן לו הזדמנות, ואם הוא לא יעמוד בה כמובן שיהיה מקום להחזיקו במעצר עד תום משפטו.

4.

אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערר במובן זה שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

א.

מעצר בית מלא בביתו ברחוב הקשת 2 בתל-אביב, בפיקוחן של אשתו וביתו מעיין.

ב.

אשתו של העורר תחתום על ערבות בסכום של 10,000 ש"ח.

ג.

העורר יימצא בפיקוח של שרות המבחן, שיכלול כמובן בדיקות שתן.

כל עוד לא הוסדרו העניינים השונים בבית משפט השלום בבאר-שבע הדרושים לצורך השחרור, יישאר העורר במעצר.

ניתנה

היום, כ"ו באלול תשס"ג (23.9.03).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 5715/06אברהם אברהם נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בנסיבות המקרה, במועד הגשת כתב האישום שהוגש כארבעה חודשים לאחר האירוע, ראוי ליתן לעורר הזדמנות לשחרור לחלופת מעצר בפיקוח שירות המבחן הכולל בדיקות שתן.