ב בית המשפט העליון
רע"א 856/97
בפני: כבוד השופט ת' אור
המ בקשת : עזרן סוניה
נגד
המשיבים : 1. קופת חולים של ההסתדרות הכללית
של העובדים בא"י
2.ד"ר קלרה קרקופולסקי
3. מדינת ישראל
4. ד"ר לויט
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.1.97 בת"א 917/95 שניתנה על ידי כבוד השופט ד"ר בן זמרה
פסק דין
מקובלת עלי גישתו של בית המשפט המחוזי, על פיה צרכיה הרפואיים של המבקשת צריכים להיקבע על ידי מומחה רפואי. דרך היישום של צרכים אלה, לאחר שנקבעו או ייקבעו על ידי מומחה כאמור, וכן עלותם של צרכים אלה, יכולים להיקבע על ידי מומחה לריפוי בעיסוק, כמו העדה נגה זיו.
הואיל וחוות הדעת של ד"ר ורדי, אשר מונה כמומחה רפואי על ידי בית המשפט המחוזי, מתייחסת לנכותה ומגבלותיה של המבקשת, והואיל ולפי האמור בחוות דעתה של גברת זיו היא מסתמכת על חוות הדעת הרפואית של ד"ר ורדי - ניתן להסתמך על חוות דעתה ככל שהיא מבוססת על קביעות של ד"ר ורדי, בין בחוות דעתו ובין בעדות שלו בבית המשפט. לפיכך, נראה לי - ובכך יש שינוי של החלטת בית המשפט המחוזי - שיש לקבל את חוות הדעת של גברת זיו כראיה, תוך סייג שכל קביעה אשר בחוות הדעת של העדה זיו לעניין המצב הרפואי וצרכיה הרפואיים של המבקשת - להבדיל מהדרך ליישום צרכים אלה וקביעת עלותם - לא ישמשו כראיה.
במובן זה, מתקבל הערעור, לאחר שהוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.
בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' בטבת התשנ"ח
(31.12.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
עכב/
97008560.
E06