החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 856/97 עזרן סוניה נ. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להפקדת ערבוןבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון להבטחת הוצאות בהליך ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון שהוגשה באיחור של חודשיים. נקבע כי גם ללא חובה להראות טעם מיוחד, לא יאריך בית המשפט מועד כדבר שבשגרה ללא הסבר מתקבל על הדעת. הבקשה לא לוותה בתצהיר, וטענת אי-יצירת קשר עם המרשה לא הוסברה די הצורך.

העובדות

הודעה על גובה ערבון נשלחה לבא-כח המבקשת ביום 7.2.97 ונקצבו חמישה עשר ימים לתשלום. הבקשה להארכת מועד הוגשה ב-17.4.97, באיחור של חודשיים. בקשת בא-כח המבקשת לא לוותה בתצהיר, והמשיבות 3 ו-4 התנגדו לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להפקדת ערבון להבטחת הוצאות כאשר הבקשה הוגשה באיחור של חודשיים ללא תצהיר ובלא הסבר מספק לאיחור?

הלכות

  1. 1

    גם כאשר אין חובה להראות טעם מיוחד להארכת מועד, בית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה, והמבקש חייב לתת הסבר מתקבל על הדעת לאיחור.

    ״לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, שכן בשיקול דעתו לא ישתמש לטובת המבקש אלא אם הראה צידוק לכך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עורך דין אמור להיות בקשר עם מרשו, ובמיוחד כאשר ידוע על מצבו של המרשה, ועליו לדאוג ליצור קשר או לבקש הארכת מועד לפני שהמועד חלף.

    ״עורך הדין ידע כי מרשתו נכה 100% והיה עליו לדאוג שיהיה באפשרותו ליצור עמה קשר, או לחלופין, לבקש את הארכת המועד מסיבה זו קודם שהמועד חלף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערבון
  • הוצאות
  • תצהיר
  • טעם מיוחד
  • איחור
  • צידוק
  • בא-כח המבקשת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 97 /

856

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המ

בקשת

:

עזרן סוניה

נגד

המשיבים

:

1.

קופת חולים של ההסתדרות הכללית של

העובדים בא"י

2.

ד"ר קלרה קרקופולסקי

3.

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון

בשם

המשיבות מס' 1 ו2-: עו"ד י. אבימור

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

בא-כח המבקשת טוען בבקשתו כי לא הצליח ליצור קשר עם מרשתו המתגוררת בחיפה.

הודעה על גובה הערבון נשלחה לבא-כח המבקשת ביום 7.2.97 כשנקצבו בהודעה חמישה עשר ימים לתשלום. הבקשה להארכת מועד הוגשה ב17.4.97-, היינו באיחור של חודשיים.

המשיבות 1 ו2- אינן מתנגדות לבקשה.

המשיבות 3 ו4- מתנגדות לבקשה הן מהטעם שעדין לא קבלו את הבקשה לרשות ערעור גופה, הן מהטעם שהאמור בבקשה אינו מגובה בתצהיר.

אכן בקשת בא-כח המבקשת אינה מלווה בתצהיר. מעבר לכך, על אף טענתו כי מדובר בנכה 100% נפשית ונוירולוגית, עדיין לא ברור מדוע לא הצליח ליצור עמה קשר במשך קרוב לחודשיים.

אמנם להארכת מועד שקבע הרשם, לא נדרשים טעמים מיוחדים, אולם בית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה.

בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, ירושלים 1995) נאמר (בס' 682 בעמ' 888) כי:

"גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות טעם מיוחד כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, שכן בשיקול דעתו לא ישתמש לטובת המבקש אלא אם הראה צידוק לכך.... המבקש חייב.... ליתן הסבר מתקבל על הדעת לאיחור".

חלק מתפקידו של עורך הדין הוא להיות בקשר עם מרשו, בין השאר, לשם הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים. עורך הדין ידע כי מרשתו נכה 100% והיה עליו לדאוג שיהיה באפשרותו ליצור עמה קשר, או לחלופין, לבקש את הארכת המועד מסיבה זו קודם שהמועד חלף.

מנימוקים אלו אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז

(17.6.97).

מיכל אגמון, שופטת

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97008560.

R02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1גם כאשר אין חובה להראות טעם מיוחד להארכת מועד, בית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה, והמבקש חייב לתת הסבר מתקבל על הדעת לאיחור.
  2. 2עורך דין אמור להיות בקשר עם מרשו, ובמיוחד כאשר ידוע על מצבו של המרשה, ועליו לדאוג ליצור קשר או לבקש הארכת מועד לפני שהמועד חלף.