פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 97 /
856
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המ
בקשת
:
עזרן סוניה
נגד
המשיבים
:
1.
קופת חולים של ההסתדרות הכללית של
העובדים בא"י
2.
ד"ר קלרה קרקופולסקי
3.
מדינת ישראל
בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון
בשם
המשיבות מס' 1 ו2-: עו"ד י. אבימור
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.
בא-כח המבקשת טוען בבקשתו כי לא הצליח ליצור קשר עם מרשתו המתגוררת בחיפה.
הודעה על גובה הערבון נשלחה לבא-כח המבקשת ביום 7.2.97 כשנקצבו בהודעה חמישה עשר ימים לתשלום. הבקשה להארכת מועד הוגשה ב17.4.97-, היינו באיחור של חודשיים.
המשיבות 1 ו2- אינן מתנגדות לבקשה.
המשיבות 3 ו4- מתנגדות לבקשה הן מהטעם שעדין לא קבלו את הבקשה לרשות ערעור גופה, הן מהטעם שהאמור בבקשה אינו מגובה בתצהיר.
אכן בקשת בא-כח המבקשת אינה מלווה בתצהיר. מעבר לכך, על אף טענתו כי מדובר בנכה 100% נפשית ונוירולוגית, עדיין לא ברור מדוע לא הצליח ליצור עמה קשר במשך קרוב לחודשיים.
אמנם להארכת מועד שקבע הרשם, לא נדרשים טעמים מיוחדים, אולם בית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה.
בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, ירושלים 1995) נאמר (בס' 682 בעמ' 888) כי:
"גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות טעם מיוחד כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, שכן בשיקול דעתו לא ישתמש לטובת המבקש אלא אם הראה צידוק לכך.... המבקש חייב.... ליתן הסבר מתקבל על הדעת לאיחור".
חלק מתפקידו של עורך הדין הוא להיות בקשר עם מרשו, בין השאר, לשם הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים. עורך הדין ידע כי מרשתו נכה 100% והיה עליו לדאוג שיהיה באפשרותו ליצור עמה קשר, או לחלופין, לבקש את הארכת המועד מסיבה זו קודם שהמועד חלף.
מנימוקים אלו אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, י"ב בסיון תשנ"ז
(17.6.97).
מיכל אגמון, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97008560.
R02