פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 858/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
דאוד אבו דיאב
בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1966
בשם המבקשת :
עו"ד
מאיה חדד
בשם המשיב :
עו"ד
יניב בוקר
החלטה
בפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק-דין בת"פ 8049/05 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.
5129371
ביום 4.2.2005 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיב (ת"פ 8049/05), המייחס לו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של התפרצות לבניין מגורים בכוונה לבצע פשע, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין; עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 380402(ב) לחוק העונשין; עבירה של השמדת ראיה, לפי סעיף 242 לחוק העונשין ועבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
על-פי עובדות כתב האישום, המשיב קשר קשר, יחד עם שניים נוספים כדי לשדוד חלפן כספים (להלן: המתלונן). לשם כך, פרצו השלושה לביתו של המתלונן ולאחר מכן ארבו לו בפתח ביתו, תקפו ושדדו אותו. עוד מואשם המשיב בכך שבמהלך חקירתו איים על אחד משותפיו שיבולע לו בו באם יעיד כנגדו.
עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית-המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. ביום 16.3.2005 קיבל בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן-הנשיא י' טימור) את הבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
משעברו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית-משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים. ביום 2.11.2005 קיבל בית-משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) את הבקשה, בהסכמת המשיב והאריך את מעצרו בתשעים ימים, החל מיום 4.11.2005.
כעת, משחלפו תשעים הימים הנ"ל, מונחת בפני בקשתה השנייה של המבקשת להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. ב
לטענת המבקשת, נסיבותיהם של המעשים המיוחסים למשיב מקימים חזקה בדבר מסוכנותו, המתחזקת על רקע עברו הפלילי המכביד. כן טוענת המבקשת, כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, לאור עבירת האיומים המיוחסת למשיב. עוד מציינת המבקשת, כי עד כה התקיימו שלוש ישיבות לשמיעת הראיות ופרשת התביעה עומדת בפני סיום, כשישיבה נוספת קבועה ליום 12.2.2006, אזי אמורה להסתיים פרשת התביעה ולהישמע פרשת ההגנה בכללותה, כאשר מעבר לכך נקבעה גם ישיבה ליום 12.3.2006 .
מנגד, מתנגד המשיב לבקשה, לאור העובדה, שבתגובה לבקשתו לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים, החליט בית-המשפט המחוזי, ביום 30.3.2005, שיש מקום לשקול בעניינו את שחרורו לחלופת מעצר.
לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.
כפי שציין בית-משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם), בדונו בסוגיית הארכת המעצר לאחר תום התקופה של תשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (וראו גם בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם)).
עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית-משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על-מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' עינאד אבו עסא (לא פורסם)).
במקרה שבפנינו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיב, אשר מסוכנותו הרבה לשלום הציבור עולה ומזדקרת מהן בצורה ברורה ביותר ולאור העובדה שקצב התמשכות הדיונים בעניינו של המשיב מצביע על כך, שמשפטו קרב לסיומו, שכן קבועות בעניינו שתי ישיבות נוספות, בתאריכים 12.2.2006 ו-12.3.2006, בהן כפי הנראה תגענה לסיומן פרשת התביעה ופרשת ההגנה, יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.
לאור האמור לעיל, אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 2.2.2006 או עד למתן פסק-דין בת"פ 8049/05 בבית המשפט-המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מבין המועדים.
ניתנה היום, ח' בשבט תשס"ו (6.2.2006).
ש ו פ ט