בש"פ 8604/08 שמעון בדוסה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.7.2008 לפיה נדחה ערר שהגיש העורר על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו מיום 18.5.2007 לפיה נדחתה בקשתו לקצוב את תקופת פסילתו עד תום ההליכים ולהעמידה לתקופה של תשעה חודשים. הערר הוגש ביום 12.10.2008.

1.

כתב האישום מייחס לעורר עבירות של נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62ב, 62(3) בצירוף סעיף 39(א) וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ) בצירוף תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ); ועבירה של נהיגה בקלות דעת לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

2.

על פי המתואר בכתב האישום ביום 8.9.2007 בשעות הבוקר, נהג העורר בתל אביב-יפו לא ציית לתמרור, ונסע ברחוב בניגוד לכיוון התנועה. העורר נעצר על ידי המשטרה, כאשר על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי הוא נהג שיכור ברכב. ביסוס נוסף לכך שהעורר נהג בשוכרות נבעה מהתנהגותו: הוא התנדנד והיה זקוק לתמיכה בעמידה, הוא החטיא במבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, הופעתו היתה מרושלת, הוא היה רדום, דיבר ללא הפסקה ועניין, ומפיו נדף ריח אלכוהול.

3.

ביום 11.9.2007 הגישה המשיבה בקשה להארכת פסילת הרישיון לפי סעיף 47(ט), 46, ו-50ב לפקודת התעבורה. בבקשתה ציינה המשיבה כי העורר נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך תקופה של 30 יום ובית המשפט התבקש להורות על הארכת הפסילה עד לגמר בירור הדין בתיק. עוד עלה מהבקשה כי לעורר עבר מכביד של למעלה ממאה הרשעות קודמות בעבירות שונות, בין היתר של מעורבות בשלוש תאונות דרכים שנגרמו עקב נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, תאונות דרכים נוספות בגין אי ציות לתמרור וקלות ראש, נהיגה בחוסר זהירות ועוד. נוכח עברו של העורר ולאור נסיבות המקרה, נטען כי המשך נהיגתו של העורר בכביש מהווה סכנה לציבור ולביטחונם של עוברי דרך. שמיעת הראיות נקבעה ליום 15.4.2008 ונדחתה ליום 7.5.2008. במועד זה העידו חלק מעדי התביעה והדיון נדחה להמשך שמיעת ראיות ליום 21.1.2009.

4.

דיון בבקשה לקיזוז הפסילה התקיים ביום 18.5.2008 בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו בפני כב' השופט י' ויטלסון שאיננו השופט השומע ראיות בתיק. בדיון שהתקיים ציין בא כוח העורר כי אומנם התבקשה על ידו בהליך העיקרי דחייה של שלושה חודשים בחודש ספטמבר 2007 לצורך צילום החומר וגיבוש עמדה סופית, אולם

בהמשך לאחר שהוגשה בקשה להסדר אשר לא התקבלה ההליכים נמשכו ומועד ההוכחות נדחה פעמיים שלא באשמתו של העורר ונקבע כאמור למועד רחוק, ולפיכך נטען כי יש להחזיר לו את הרישיון, כאשר במידה ויורשע יקבל את עונשו. בתגובה ציין בא כוח המשיבה כי התביעה היתה זו שהתנגדה לבקשת הדחייה של בא כוח העורר אשר הסכים כי מרשו ימצא בפסילה. על פי הנטען בחודש דצמבר 2007 התבקשה דחייה נוספת מטעם העורר כאשר בחודש ינואר הודיע בא כוח העורר כי הוא מסכים להארכת הפסילה עד תום ההליכים ומבקש לקבוע מועד הוכחות קרוב. אכן, מציין בא כוח המשיבה נדחה הדיון אשר היה קבוע לחודש אפריל, אולם הדחייה היתה של 20 יום בלבד ובית המשפט עושה כל שביכולתו על מנת לא להמשיך את ההליכים ללא הרף וביום 7.5.2008 החלה פרשת התביעה. בא כוח המשיבה ציין כי מדובר באדם שנהג כשהוא שיכור כלוט, בעל עבר מכביד של הרשעות, כאשר מנסיבות אלה עולה כי מדובר באדם מסוכן שאסור לאפשר לו לאחוז ברישיון נהיגה. בהחלטתו ציין בית המשפט (כב' השופט י' ויטלסון) כי עד היום נתן העורר את הסכמתו לפסילה אולם נוכח העובדה שהדיון נקבע להמשך הוכחות לחודש ינואר 2009, 16 חודשים מיום תחילת הפסילה חזר בו העורר מהסכמתו וביקש כי יוחזר לו רישיונו. נקבע כי בידי המשיבה ראיות טובות שעשויות להביא להרשעתו של העורר, כאשר על כך יש להוסיף כי לעורר לא פחות מ-105 הרשעות קודמות, בין היתר בנהיגה בשכרות ומעורבות בתאונות דרכים, דבר המעיד על מסוכנותו. בית המשפט קבע כי מי שנוהג בשכרות מסכן את שלום הציבור ולפיכך יש לפסול את רישיונו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט קצב את משך הפסילה ל-24 חודשים מיום תחילת הפסילה ונקבע כי במידה והמשיבה תבקש היא תהיה רשאית להאריך את התקופה במידת הצורך ואם יהיה טעם המצדיק זאת.

5.

על החלטת בית משפט השלום לתעבורה הגיש העורר ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. דיון בערר התקיים ביום 20.7.2008. בהחלטתה קבעה כב' השופטת י' אמסטרדם כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר כאשר נסיבות התאונה מעידות על כך שאופן נהיגתו מסוכן. עוד הוסיפה השופטת אמסטרדם כי עברו של העורר, אשר היה מעורב בשלוש תאונות דרכים בשל שכרות, בנוסף לעבירות אחרות, מצביע על כך שנהיגתו מסוכנות לשלום הציבור. לפיכך קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערר וזאת חרף העובדה שפסילתו של העורר מנהיגה עלולה לקפח את פרנסתו, כאשר הוא תומך גם במשפחת בתו שבעלה נהרג.

6.

על החלטה זו מונח הערר שלפני.

7.

בא כוח העורר טוען כי שגו הערכאות הקודמות בהחלטותיהם לדחות את בקשת העורר לקצוב את תקופת הפסילה עד לתשעה חודשים. על פי הנטען התמשכותם של הליכי שמיעת הראיות נבעו מנסיבות שאינן תלויות בעורר. נטען כי העורר שהסכים תחילה לפסילת רישיונו חזר בו נוכח העובדה כי מועד ההוכחות נקבע לעוד תשעה חודשים, כאשר העורר מרצה כבר תשעה חודשי פסילה. בא כוח העורר מוסיף וטוען כי פסילתו של אזרח מנהיגה בטרם הרשעה, מהווה פגיעה בשתי זכויות יסוד: חופש התנועה וחופש העיסוק, וכי קיים חוסר מידתיות בהחלטה להעמדת משך הפסילה ל-24 חודשים מבלי ליתן פתח לבחינת הנושא מחדש במועד מוקדם יותר. בא כוח העורר מפנה למספר החלטות של בית משפט זה מהן עולה כי פסילה לתקופה בלתי קצובה אינה ראויה. טענה נוספת שמעלה בא כוח העורר הינה כי מהראיות שנשמעו עד כה עולה כי חלה נסיגה בראיות לכאורה שכן עד התביעה, מפעיל מכשיר הינשוף, העיד כי לא ציית להוראות הפעלת המכשיר ולתקנות התעבורה בדבר אופן ביצוע הבדיקה. לבסוף מציין בא כוח העורר כי יש להתחשב בנסיבות האישיות החריגות של העורר שהינו גרוש ואב לשלושה ילדים אשר שרוי במצוקה כלכלית לאחר שהשקיע כמעט את כל כספו בהוצאות הטיפול ברעייתו לשעבר, שהינה מושתלת כבד. בהקשר זה אף מציין בא כוח העורר כי על אף הגירושין נהג העורר להסיע את גרושתו לטיפולים מעת לעת, דבר שבעקבות הפסילה נמנע ממנו. בא כוח העורר מוסיף ומציין כי עקב מות בעלה של בתו של העורר, הוא מסייע לה ולילדיה מבחינה כלכלית. לבסוף מציין בא כוח העורר כי פרנסתו של העורר, שהינו נהג משאית במקצועו, נפגעה מההחלטה לפסול את רישיונו. לאור האמור מבקש בא כוח העורר לקצוב את תקופת פסילת הרישיון עד תום ההליכים ולהעמידה על 12 חודשים מיום 9.9.2007, היום בו נפסל לראשונה רישיונו של העורר. במלים אחרות – הוא מבקש כי רשיונו יוחזר לו.

8.

תמימת דעים אני עם בא כוח העורר כי מלכתחילה ראוי היה לקצוב את תקופת הפסילה לתקופה קצרה יותר. אולם, העורר לא הזדרז בהגשת הערר ועתה אנו נמצאים זמן קצר יחסית לפני שמיעת הראיות. הפן האחר של הענין הוא מסוכנותו הרבה של העורר, הכל כפי שפורט. נראה לי כי האיזון הראוי בין כל הגורמים שבפני הוא קיצור מסויים בתקופת הפסילה הארוכה, תוך תקווה כי ייעשה כל מאמץ לסיים את הדיון בתיק בתקופה שתקבע.

9.

הערר מתקבל במובן זה שאני קובעת שתקופת הפסילה תסתיים ביום 30.4.2008.