בש"פ 8676/20 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לשישה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) וסעיף 10יב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, בארבעים וחמישה ימים, של המשיב 1 החל מיום 20.12.2020 ושל המשיב 2 החל מיום 21.12.2020, או עד מתן פסק דין בת"פ 30144-04-20 בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, לפי המוקדם.

רקע

1.

ביום 26.4.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים כתב אישום המייחס למשיבים עבירות ייצור ונשיאת נשק למטרת טרור לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור ); ועבירות מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור. על פי כתב האישום, המשיבים קשרו קשר לפגוע ביהודים המתגוררים בשכונת סילוואן בירושלים (להלן: השכונה ) ובשוטרים העוברים בשכונה, ובמספר מקרים, שלא פוחת מחמישה מקרים, במהלך השנה שקדמה להגשת כתב האישום, יידו המשיבים בקבוקי תבערה לעבר רכבים המסיעים יהודים או מאבטחים אותם. לפי האישום הראשון, ביום 28.9.2019 בשעות הערב נפגשו המשיבים, הצטיידו בחומר דליק ובבקבוקי זכוכית והכינו בקבוקי תבערה לצורך ביצוע פיגוע. לאחר מכן, הגיעו המשיבים לתחילת ציר התימנים בשכונה מצוידים בבקבוקי התבערה שהכינו. באותה עת, ר', העובד כמאבטח, נהג בג'יפ ועמו היו 6 אנשים נוספים. המשיבים זיהו את הג'יפ כרכב אבטחה של יהודים המתגוררים בשכונה, ויידו לעברו את בקבוקי התבערה שהכינו. שניים מהבקבוקים פגעו בצדו הימני של הג'יפ והתלקחו. הג'יפ נמלט מהמקום, כשהנוסעים מבוהלים.

לפי האישום השני, בסוף שנת 2019 נפגשו המשיבים לצורך ביצוע פיגוע באמצעות יידוי בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר יהודים בשכונה. המשיבים הכינו מספר בקבוקי תבערה, הצטיידו בזיקוקים והמתינו סמוך לציר התימנים בשכונה להגעת רכב השייך ליהודים. המשיבים זיהו רכב, הדליקו את בקבוקי התבערה ויידו אותם ואת הזיקוקים לעבר הרכב. לפי האישום השלישי, ביום 23.3.2020 בשעות הערב, המשיבים החליטו לבצע מעשה טרור והציעו לשותף שלישי להצטרף אליהם (להלן: השלושה ). המשיב 2 הביא בנזין והשלושה הכינו בקבוקי תבערה. לאחר מכן, י', העובד כנהג ברכב הסעות המשמש את התושבים היהודים בשכונה, נהג בדרך עיר דוד כשעמו מאבטח. משהשלושה הבחינו ברכב וזיהו אותו כרכב של יהודים, הם הציתו את בקבוקי התבערה, יצאו ממקום מארבם ויידו את בקבוקי התבערה לעבר הרכב מטווח קצר. מספר בקבוקי תבערה פגעו ברכב ואחד מהם התלקח וגרם לרכב לבעור. נוסעי הרכב ניסו להימלט ברכב מהמקום והשלושה יידו על הרכב בקבוקי תבערה נוספים. לאחר שהתרחקו, ניסו הנוסעים לכבות את הרכב המתלקח, אך אירע פיצוץ והרכב עלה באש והושבת כליל.

הליכי המעצר עד כה

2.

בדיון מיום 26.4.2020, הסכים בא כוח המשיבים לקיומו של ניצוץ ראייתי וביקש שיוכן תסקיר בעניינם. בית המשפט הורה על הכנת תסקיר (כב' השופטת ח' מ' לומפ ). בתסקירי המעצר, שירות המבחן המליץ להעביר את המשיב 1 למעצר בפיקוח אלקטרוני בשכונת ראס אל עמוד, והתקשה להמליץ על העברת המשיב 2 לחלופה בבית דודו בסילוואן. ביום 13.5.2020, הסכים בא כוח המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. ביום 19.5.2020 הוגש תסקיר נוסף בעניין המשיב 2, בו הומלץ על שחרורו למעצר בית מלא בשכונת א-טור. בית המשפט (כב' השופטת ח' מ' לומפ ) הורה על הגשת חוות דעת מנהלת האיזוק האלקטרוני, וביום 31.5.2020 הורה על מעצר המשיב 2 בפיקוח אלקטרוני בשכונת א-טור. המבקשת הגישה ערר על החלטה זו, אשר נדחה על ידי בית משפט זה ביום 2.6.2020 (בש"פ 3490/20; השופט י' עמית ). ביום 4.6.2020 בית המשפט (כב' השופטת ד' כהן-לקח ) הורה על מעצר המשיב 1 בפיקוח אלקטרוני בשכונת צור באהר, וזאת נוכח דחיית הערר בעניינו של המשיב 2.

בתסקירי מעצר משלימים בעניין המשיבים, שירות המבחן המליץ להקל בתנאי המעצר, כדי שהמשיבים יוכלו לשוב לספסל הלימודים, והותיר לשיקול דעת בית המשפט את האפשרות לשנות את מיקום מעצרו של המשיב 2 לבית הוריו. ביום 10.9.2020, בית המשפט (כב' השופטת ח' מ' לומפ ) דחה את המלצת שירות המבחן, קבע כי אין לשנות את מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני ולהתיר יציאה ללימודים, והורה למנהלת האיזוק האלקטרוני לבחון אפשרות לבצע חיבור אינטרנטי לצורך למידה בזום. ביום 27.9.2020, המשיבים התייצבו בשירות בתי הסוהר ולבקשתם, נעצרו מאחורי סורג ובריח.

ההליך העיקרי

אשר להליך העיקרי, ביום 13.5.2020 התקיימה הקראת כתב האישום ובהסכמת הצדדים, מענה לכתב האישום נקבע ליום 2.6.2020. בית המשפט דחה את הדיון לבקשת בא כוח המשיבים שלוש פעמים לצורך הליכי הידברות, כך שנקבע ליום 24.8.2020, ונדחה פעם נוספת לבקשת בא כוח השותף השלישי. דחייה נוספת ניתנה לבקשת בא כוח המשיבים לצורך הליכי הידברות, כאשר בא כוח המבקשת הסכים לדחייה כדחייה אחרונה. דחייה שישית ניתנה לבקשת בא כוח המשיבים, מבלי שהתבקשה תגובת המבקשת. לדיון ביום 2.12.2020 התייצבו באי הכוח החדשים של המשיבים וביקשו דחייה בטרם יינתן מענה לכתב האישום, ובית המשפט דחה את הדיון ליום 14.12.2020. בדיון ביום 14.12.2020, כפרו המשיבים בכתב האישום, ובית המשפט קבע דיון למתן תשובה מפורטת ליום 4.1.2021, ושני דיוני הוכחות.

נימוקי הבקשה

3.

לטענת המבקשת, מעשיהם החמורים של המשיבים מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם, בפרט בראי ריבוי האירועים, התכנון שקדם להם והרקע האידיאולוגי הלאומני שבבסיסם. המבקשת מציינת כי למרות המסוכנות הרבה, נעצרו המשיבים בפיקוח אלקטרוני, אולם העדיפו לשוב למעצר מאחורי סורג ובריח. אשר להימשכות ההליכים, המבקשת ציינה כי קצב ניהול ההליך אינו משביע רצון, אולם דחיית הדיונים נעשתה לבקשת באי כוח המשיבים לצורך מיצוי הליכי הידברות, ובשל החלפת ייצוג.

4.

בדיון שהתקיים בפניי שבה באת כוח המבקשת על נימוקי הבקשה, והוסיפה כי נקבעו מועדי הוכחות לימים 13.1.2021 ו-3.2.2021, אשר אמורים להספיק לסיום פרשת התביעה.

בא כוח המשיבים ביקש לדחות הבקשה ולהורות על מעצר המשיבים בפיקוח אלקטרוני בבתי הוריהם בסילוואן וטען כי הם התייצבו למעצר מאחורי סורג ובריח בשל אילוצים כלכליים; כי הוא צריך שהמשיבים יהיה זמינים לו לשם ניהול התיק העיקרי; כי המשיבים ראויים לאמון בית המשפט; כי אין מקום אחר שביכולת המשיבים להציע מלבד בתי הוריהם בסילוואן; וכי הוא צופה שתוך חודש ההליך יסתיים.

בתגובה טענה באת כוח המבקשת כי אין התנגדות לחזרת המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני, אולם התנגדה לחזרתם לסילוואן.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הכרעה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, מבוססת על איזון בין זכות הנאשם לחירות לבין שמירה על שלום הציבור וביטחונו, ותקינות ההליך המשפטי, וזאת תוך איזון מכלול השיקולים, ובהם, מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות לו, משך המעצר, קצב ניהול ההליך העיקרי, ומידת החשש משיבוש הליכי המשפט (בש"פ 1982/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 14 (27.3.2018)).

בענייננו, העבירות המיוחסות למשיבים ונסיבות ביצוען, ובהן תכנון, ריבוי אירועים ורקע לאומני, מלמדות על המסוכנות הנשקפת מהם לציבור. למרות מסוכנותם, בית המשפט מצא לעצרם בפיקוח אלקטרוני, אולם המשיבים ביוזמתם התייצבו למעצר מאחורי סורג ובריח. בא כוח המשיבים טען כי הסיבה להתייצבותם למעצר מאחורי סורג ובריח היא אילוצים כלכליים, וביקש שבית המשפט יורה על מעצרם בפיקוח אלקטרוני בבתי הוריהם בשכונת סילוואן שבירושלים.

איני סבור כי המשפט מתנהל בקצב משביע רצון, שכן בחלוף כתשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, טרם החלו דיוני ההוכחות בתיק, אולם העיכובים הרבים מונחים לפתחם של באי כוח המשיבים. יתר על כן, בראי אופי התיק ומספר מועדי ההוכחות הקבועים, סביר להניח כי ניהול התיק יסתיים בתקופה הקרובה, וכך גם העריכו הצדדים.

המשיבים עמדו בתנאי מעצרם בפיקוח אלקטרוני והתייצבו ביוזמתם למעצר מאחורי סורג ובריח. אולם, המעשים המיוחסים להם חמורים מאוד – מדובר בריבוי אירועים של הכנת בקבוקי תבערה, מארבים בהמתנה לרכבים המזוהים כרכבים של יהודים, וזריקת בקבוקי התבערה שהוכנו מבעוד מועד, כך שאחד מהרכבים עלה באש והושבת כליל.

במכלול השיקולים, וביניהם חומרת העבירות, מיקומם של בתי הורי המשיבים בשכונת סילוואן, בה בוצעו העבירות, והצפי שבשני מועדי ההוכחות הקבועים, פרשת התביעה תגיע לסיומה, לא מצאתי כי נקודת האיזון נעה לעבר שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר בבתי הוריהם. עם זאת, יוער כי בשל אופן התקדמות ההליך והתארכותו, מן הראוי לעבות את מועדי דיוני ההוכחות ולקבוע שני מועדי הוכחות נוספים בתקופת הארכת המעצר, ככל שיומנו של בית המשפט המחוזי יאפשר זאת.

6.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצר בארבעים וחמישה ימים, של המשיב 1 החל מיום 20.12.2020 ושל המשיב 2 החל מיום 21.12.2020, או עד מתן פסק דין בת"פ 30144-04-20 בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, לפי המוקדם.