בש"פ 8687/03 מדינת ישראל נ. אילן חנוכה

1.המשיבים עומדים לדין בבית המשפט השלום בתל-אביב בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב. הוחלט לעוצרם עד תום ההליכים נגדם. משחלפו תשעה חודשים של מעצר הגישה המבקשת את הבקשה דנא להארכתו של המעצר.

2.על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, מספר אנשים קשרו קשר לזייף אלפי כרטיסי אשראי במטרה למשוך כספים שלא כדין מחשבונות הבנק של בעלי הכרטיסים. הכרטיסים זויפו והקושרים, או מי מטעמם, קשרו קשר עם המשיבים ואחרים על מנת שהמשיבים והאחרים יבצעו בפועל משיכה של כספים באמצעות כרטיסי האשראי המזויפים. אליבא דמבקשת, המשיבים ביצעו 16 משיכות בסכום כולל של 30,600 ₪. המשיכות נעשו תוך שעות ספורות ביום 3.12.02, טרם מעצרם של המשיבים. בעת המעצר נתפסו ברשותם 98 כרטיסי אשראי מזויפים, כולל 16 הכרטיסים בהם כבר הספיקו לעשות שימוש וכן סכום של כ-33,000 ₪. הסכום הכולל של משיכות באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים הגיע לכ-9.6 מיליון ₪. בית משפט השלום בתל-אביב החליט לעצור את המשיבים עד תום משפטם. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. ערר נוסף שהובא בפני בית משפט זה נדחה ביום 24.3.03 (על ידי חברתי הנכבדה השופטת א' פרוקצ'יה).

3.המשיבים טוענים כנגד הארכת מעצרם. בנוסף לטענות הנוגעות לטיבן של העבירות טוענים המשיבים לאפליה לעומת אחרים שמילאו תפקיד דומה לזה שלהם ואשר לא הוחלט לעוצרם, וכן הם מצביעים על כך שאנשים נוספים שהואשמו וביצעו פעולות דומות של משיכת כספים נדונו לתקופות מאסר קצרות יחסית. בנוסף לכך נטען, כי לאחר שהוחלט אף בבית משפט זה בעניין המעצר תוקן כתב האישום, באופן שהובהר שמעמדם של המשיבים היה הנמוך ביותר במערכת העבריינית שעמדה מאחורי התוכנית.

4.נתתי דעתי לטענות והגעתי לכלל מסקנה, כי קיימים נתונים מיוחדים במקרה זה אשר מצדיקים הארכת המעצר. מובן, שאין להתעלם מכך כי העבירות בהן מואשמים המשיבים הינן חמורות כשלעצמן, אך מדובר בעבירות פליליות בעלות אופי כלכלי שבדרך כלל לא יצדיקו הארכת מעצר בהיעדר נסיבות מיוחדות. אף איני מתעלם מכך שהמשיבים נמצאים בתחתיתה של ההיררכיה העבריינית הנוגעת לפרשייה הנזכרת. אף העובדה שהמשיבים שתקו בחקירתם לא צריכה להביא להארכת המעצר, אם כי יש ליתן לה משקל מסוים. הנקודה המרכזית שעומדת לחובתם של המשיבים בהקשר לבקשה הנוכחית היא העובדה שהם הסכימו בחודש מרס 2003 שמעצרם יוארך מעבר לתשעה חודשים. אותה הסכמה ניתנה במסגרת בקשתם לדחייה של שמיעת הראיות. בית המשפט אכן נעתר לבקשה. באותו שלב הסכים פרקליטם דאז של המשיבים להגשת מוצגי התביעה והודיע כי רובם של עדי התביעה לא יידרשו להעיד. לאחר זמן מה החליפו פרקליטות אחרות את הפרקליט הקודם. הפרקליטות הודיעו כי המשיבים אינם קשורים עוד להסכמה בעניין הארכת המעצר ולהסכמה הנוספת באשר להגשתם של מוצגי התביעה. אין לקבל ששינוי בייצוג המשפטי בנסיבות המתוארות יביא למחיקה של ההסכמות הקודמות או להתעלמות מוחלטת מהן. נוסיף, כי שמיעת הראיות נמצאת בעיצומה. נקבעו עוד מספר ישיבות לשמיעת הוכחות בחודש נובמבר הקרוב. עוד יצוין, כי לשני המשיבים יש עבר פלילי.

5.אילו כל שעמד לחובת המשיבים בשלב זה היה כתב האישום המתוקן, ניתן בהחלט להניח שלא היה מקום להארכת המעצר. דא עקא, המשיבים הסכימו להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים. כנגד התחייבות זו, הסכימה המבקשת לדחייה של מועד הדיון. אף אם נקבל כי המשיבים רשאים לחזור בהם מהסכמתם, הרי יש ליתן משקל להתחייבות שהביאה לשינוי במצבו של ההליך מבחינת קצב התנהלותו. על רקע נסיבות מיוחדות אלו, אין יסוד לטענת האפליה ולהשוואה שהמשיבים מבקשים לעשות ביחס לאחרים שהואשמו בעבירות דומות באותה פרשייה.

6.לפיכך, הנני מחליט להאריך את מעצרם של המשיבים ב-75 ימים ממחר 15.10.03 או עד למתן פסק דין במשפטם, לפי המוקדם. החלטה זו באה בהמשך להחלטה מיום 29.9.03 בה נקבע כי המעצר יוארך מיום 30.9.03.