בש"פ 8776/09 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בב"ש 9542/09 מיום 1.11.2009, לדחות את הערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 30.10.2009, בה הוחלט להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 5.11.2009 (מ 3047/09).

העורר נעצר ביום 20.10.2009 בחשד לחברות בהתאגדות בלתי חוקית. המשיבה הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה, להאריך את מעצרו בשמונה ימים. בהחלטה מאותו היום (מ 12085/09), נעתר בית המשפט (כבוד השופט א' רון ) לבקשה והאריך את מעצרו של העורר בחמישה ימים, עד ליום 25.10.2009.

על ההחלטה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 21.10.2009, קיבל בית המשפט (כבוד סגן הנשיא ד' חשין ) את הערר באופן חלקי וקבע בהסכמת הצדדים, כי המעצר יוארך רק עד ליום 23.10.2009

(ב"ש 9478/09).

ביום 22.10.2009 הגישה המשיבה בקשה שנייה להאריך את מעצרו של העורר בשמונה ימים נוספים. גם הפעם, האריך בית משפט השלום ביום 23.10.2009, את תקופת המעצר בארבעה ימים בלבד, עד ליום 27.10.2009 (מ 12137/09).

ערר שהוגש על החלטה זו, נדחה בבית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' שפירא ) ביום 23.10.2009 (ב"ש 9495/09).

ביום 27.10.2009 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה שלישית להארכת מעצרו של העורר בשמונה ימים, יחד עם מסמך סודי חדש. בית המשפט (כבוד סגן הנשיא י' שמעוני ) נעתר לבקשה והאריך את מעצרו של העורר עד ליום 1.11.2009 (מ 12199/09).

ביום 28.10.2009 דן בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' ענבר ) בערר שהוגש על החלטה זו. לאחר שעיין בכלל החומר המודיעיני אשר הוגש על ידי המשיבה, דחה בית המשפט המחוזי את הערר אך הדגיש, כי "בהעדר התפתחות ממשית בחקירה לא יהיה מקום לעתור להארכה נוספת של המעצר" (ב"ש 9522/09).

על החלטה זו הוגש ערר וביום 30.10.2009, קבע בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות ) כי דין הערר להידחות (בש"פ 8682/09). בית המשפט ציין על סמך החומרים שהוצגו בפניו, כי תקופת מעצרו של העורר נוצלה כראוי, כי חלה התקדמות מסוימת בחקירה וכן, כי פעולות חקירה נוספות מצדיקות נכון לעת הזאת את המשך מעצרו.

לאחר מכן, ביקשה המשיבה בפעם הרביעית להאריך את מעצרו של העורר, לתקופה של 7 ימים נוספים. בהחלטה מיום 30.10.2009, נעתר בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מ' אביב ) לבקשה והאריך את מעצרו של העורר עד ליום 5.11.2009 (מ 3047/09). בית המשפט ציין, כי איננו מתעלם מן התנאי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בב"ש 9522/09 בנוגע להתקדמות של ממש בחקירה. יחד עם זאת, לאחר מתן החלטה זו הוגש על ידי המשיבה מסמך חדש, אשר תוכנו הצדיק לדעת בית משפט השלום את המשך המעצר.

העורר הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערר על ההחלטה. ביום 1.11.2009, שוכנע בית המשפט (כבוד השופטת ח' בן-עמי ) לאחר שעיין בכלל החומרים בעניינו של העורר, כי יש להותיר את העורר במעצר לטובת המשך ניהול החקירה ולפיכך דחה את הערר.

מכאן הערר שבפניי.

בא כוח העורר טוען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.11.2009, עומדת בסתירה להחלטה בב"ש 9522/09. לדבריו, מאז יום 28.10.2009 לא חלה כל התפתחות ממשית בחקירת התיק ועל כן אין הצדקה להותיר את העורר במעצר.

מנגד טענה באת כוח המשיבה, כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאור ההתקדמות שחלה בחקירת העורר ועל כן אין להתערב בה. לדבריה, התקדמות זו נתמכת בדו"חות החקירה ובחומר המודיעיני בעניינו של העורר.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ושמעתי את טיעוני הצדדים, בחנתי ביסודיות גם את החומרים החסויים שהוגשו בפניי במעמד צד אחד, בהסכמת בא כוח העורר – את הדו"חות ואת כלל החומר המודיעיני – ואף שמעתי מבאת כוח המשיבה הסברים מפורטים על ניהול החקירה. על סמך חומרים אלה ונוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי בב"ש 9522/09, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להתקבל.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 28.10.2009, כי בהעדר התפתחות של ממש בחקירה, לא יהיה מקום לפנות בבקשה להארכה נוספת של המעצר. מאז יום 30.10.2009 – בו קבע בית משפט זה, כי בחקירת העורר ישנה

התקדמות מסוימת – ועד היום, לא חלו התפתחויות משמעותיות בתיק. נכון להיום, מצוי העורר במעצר שבועיים ימים, בלא שהמשיבה מחזיקה בראיות ממשיות לחשדות כנגדו. בהיעדר חומרי חקירה חדשים, גלויים או חסויים, אינני רואה כל הצדקה בפגיעה נוספת בחירותו של העורר ובהמשך החזקתו במעצר.

סוף דבר, אני מקבל את הערר. החלטתו של בית המשפט המחוזי בב"ש 9542/09 וכן החלטתו של בית משפט השלום בתיק מ 3047/09 מבוטלות בזה והעורר ישוחרר ממעצרו לאלתר.