בש"פ 8843/05 מדינת ישראל נ. ג'אבר אבו עסא

1.בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתנהל משפטו של המשיב. הוא מואשם בעבירות הקשורות לנשיאת נשק, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, קשירת קשר לביצוע פשע וחטיפה לשם רצח. מדובר בשני אישומים שהחמור שבהם הינו האישום השני. באישום זה נטען, כי המשיב, דודה של נערה, ילידת 1989 (להלן – הנערה), חטף אותה יחד עם אחר, שזהותו אינה ידועה, ביום 25.8.04. החטיפה נעשתה, לפי האמור בכתב האישום, תוך שהמשיב אוחז במברג ומאיים בו על הנערה. הנערה נלקחה על ידי המשיב והאחר שהיה עימו ומאז לא נודע מה עלה בגורלה. האישום הראשון מתייחס לאירוע קודם, מחודש מאי 2003. באותו אירוע, כך על פי כתב האישום, היכה המשיב את הנערה תוך שהוא משתמש באקדח אותו נשא שלא כדין. הוא אף איים עליה שיהרוג אותה. המשיב נעצר עד תום משפטו. הואיל ובעוד ימים אחדים תחלוף תקופה של 9 חודשים מאז המעצר, עותרת המבקשת להארכת המעצר ב-90 ימים.

2.כתב האישום מונה 27 עדים. ברור, כי חלקם עדים טכניים. יצוין, כי בין עדי התביעה מופיעה אף הנערה, שכאמור נעלמה ועקבותיה לא נודעו. אין זה ברור מה המספר המדויק של העדים שנשמעו עד עתה. בא-כוח המשיב טען, כי מדובר בשישה עדים, ואילו המבקשת לא נקבה במספר מדויק. מכל מקום ברור, כי אין המשפט נמצא על סף סיומו. מן הבקשה עולה, כי קבועות שתי ישיבות נוספות לשמיעת הוכחות: האחת, בעוד חמישה ימים והנוספת ביום 1.11.05. יצוין, כי המשיב עתר בפני בית המשפט המחוזי לעיון חוזר ובקשתו נדחתה. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה על ידי חברי השופט ג'ובראן ביום 2.8.05 (בש"פ 7040/05).

3.אין צורך לומר, כי האישום בעבירה של חטיפה לשם רצח הינו אישום חמור ביותר. גם אם קצב התקדמותו של המשפט איננו משביע רצון, ואיני יכול לאמר זאת, שכן אינני מודע לעומס המוטל על בית המשפט בבאר-שבע, האישום האמור מצדיק הארכת המעצר. זאת במיוחד לאור העובדה שהמשיב ידע על כך שהמשטרה מחפשת אחריו, אך הוא לא התייצב במשך תקופה ארוכה.

4.בנסיבות אלה, נראה לי לנכון להיעתר לבקשה. אי לכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 3.10.05 או עד מתן פסק דין בת.פ. 8001/05 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.