בש"פ 8844/05 מדינת ישראל נ. אליעזר פילוסוף

1.הערר שבפניי עוסק בסוגית שחרורם ממעצר של שלושת המשיבים שהיו מעורבים, לגירסת העוררת, בפרשה הידועה בשם הסוס הטרויאני.

2.העוררת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שני כתבי אישום בפרשה זו ובהם תשעה נאשמים. המשיבים נימנים עם אותם תשעה. המשיבים 1 ו-2 הינם חוקרים פרטיים. המשיב 3 עבד במשרד החקירות של המשיב 2. הם מואשמים בעבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, חוק המחשבים, תשנ"ה-1995, חוק האזנת סתר, תשמ"א-1981 וחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. לפי הנטען, בני הזוג רות ומיכאל האפרתי, העצורים בלונדון בפרשה זו, פיתחו תוכנת מחשב שמאפשרת שאיבת מידע מתוך מחשב מטרה. התוכנה מוחדרת למחשב המטרה באמצעות רשת האינטרנט או באמצעות תקליטור, כמובן בלא שבעל המחשב ער למתרחש. משמוחדרת התוכנה למחשב המטרה יכול המחדיר לקבל את כל המידע הקיים ושיהיה קיים במחשב המטרה. בכתב האישום נטען, בין היתר, כי הנאשמים החדירו את התוכנה למחשביהם של קורבנות שונים, שאבו את המידע ממחשביהם והעבירו את האינפורמציה לצדדים שלישיים. מדובר, אם כן, בריגול תעשייתי מתוחכם. משהוגשו שני כתבי האישום, עתרה העוררת למעצרם של כל הנאשמים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר ע' קפלן-הגלר) נעתר לבקשה ביום 21.7.05.

3.ארבעה מתוך הנאשמים הגישו ערר על מעצרם. ביום 4.9.05 קיבל חברי הנכבד השופט א' ריבלין את הערר (בש"פ 7368/05) והורה להחזיר העניין לבית המשפט המחוזי לשם קביעת חלופת מעצר. בהחלטה מיום 6.9.05 קבע בית משפט קמא (כבוד השופט ד' רוזן) את תנאי השחרור. התנאים הם אלה: מעצר בית מלא בפיקוח; הפקדה של 150,000 ש"ח; התחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 1,000,000 ש"ח; איסור לעסוק בעבודה בה עסקו עד למעצר; איסור להתחבר למחשב או לאמצעי מיחשוב אחר; איסור ליצור קשר עם מי מהמעורבים האחרים בפרשה; צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון. בעקבות החלטתו של השופט ריבלין הסכימה העוררת לשחרורם של שני נאשמים נוספים, כך ששלושת המשיבים הם האחרונים שנותרו במעצר בישראל בפרשה זו. המשיבים 3-1 הגישו בקשה לעיון חוזר בעקבות ההחלטה לשחרר חלק מן הנאשמים לחלופת מעצר. ביום 15.9.05 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה והורה לשחרר את המשיבים באותם תנאים שנקבעו לגבי אלה ששוחררו בעקבות החלטתו של בית משפט זה מיום 4.9.05. הערר דנא מופנה נגד החלטת השחרור.

4.העוררת אינה מתעלמת, כמובן, מהחלטת השחרור שניתנה בבית משפט זה ביום 4.9.05. היא מנסה להצביע על הבדל בין המשיבים לאחרים, שיש בו לטעמה כדי להצדיק את הותרתם במעצר. לפי הנטען, למשיבים יש יכולת לתפעל את תוכנת הסוס הטרויאני וקיים חשש שהם יעשו כן, אלא אם יימצאו במעצר. לענין זה מצביעה העוררת על העובדה שהמשטרה הצליחה לזהות חלק נכבד מן הקורבנות של הריגול המתוחכם באמצעות התוכנה, אך לא את כולם. בחנתי את הטענות האמורות ואיני רואה לנכון לקבלן. התמונה המתקבלת מן החומר היא שבני הזוג האפרתי הם אלה שעומדים מאחורי פיתוח התוכנה, וכנראה שלהם יש את הכישורים הטכניים הדרושים לענין. כמובן שרושם זה הוא רושם לכאורי בלבד. מכל מקום, עצם העובדה שהמשיבים היו מעורבים בהחדרת התוכנה אינה מצביעה על כך שיש להם את היכולות והכישורים להמשיך ולעסוק בתוכנה של הסוס הטרויאני. זאת ועוד, התנאים שקבע בית המשפט המחוזי לשחרורם של המשיבים הינם תנאים מחמירים וניתן להבין זאת על רקע נתוני המקרה. נזכיר, כי בין היתר נאסר על המשיבים להתחבר למחשב ולעסוק בעבודה בה עסקו עד למעצרם. אכן, יכולת הפיקוח על קיומם של תנאים אלה הינה מצומצמת משהו. עם זאת, אין ספק שברור למשיבים כי הפרה של התנאים עלולה להביא להחזרתם לתא המעצר.

5.משהגעתי לכלל דעה, כי אין עניינם של המשיבים שונה מזה של הנאשמים האחרים בפרשה אשר שוחררו מן המעצר, דין הערר להידחות וכך הנני מחליט. המשיבים ישוחררו על כן מן המעצר בהנחה שמולאו התנאים בדבר ערבות וכיו"ב (שיוסדרו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב). כפי שקבע בית המשפט המחוזי, את התנאי בענין הפקדת הסכום של 150,000 ש"ח ניתן לקיים תוך 96 שעות. תקופה זו תימנה מהיום.