בש"פ 888/99 יהודה סבג נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בפני בית-משפט השלום בהתפרצות לרכב, גניבה מרכב והחזקת סכין. על-פי הנטען בכתב האישום, התפרץ העורר לרכב פרטי חונה, פירק את מכשיר הרדיו-טייפ שהיה מותקן בו וכן גנב מעיל שהיה מונח ברכב. משנעצר על-ידי המשטרה זמן לא רב לאחר ביצוע העבירות הנטענות, לא נמצא הרכוש הגנוב ברשותו, אך נתפסה ברשותו סכין.

העורר הוא כבן שבע-עשרה, אך חרף גילו הצעיר יש לחובתו הרשעות קודמות בעבירות פליליות שונות; ואת המעשים שבגינם הורשע ביצע כחודש ימים לאחר שחרורו מבית הסוהר בתום ריצוי שני שלישים מתקופת מאסר כוללת בת עשרים ואחד חודשים.

על-רקע עברו הפלילי של העורר ביקשה התביעה מבית-משפט השלום להורות על מעצרו של העורר עד לתום בירור המשפט. בית-משפט השלום החליט לשחרר את העורר בערובה ובתנאים מגבילים משלושה נימוקים עיקריים: האחד, שלפי התרשמותו, הראיות המצויות בידי המאשימה אינן איתנות במידה מספקת. השני, כי שני צעירים אחרים שנעצרו בחברתו של העורר סמוך לאחר ביצוע העבירות שוחררו, לפי בקשת המשטרה, מיד עם גמר חקירתם. והשלישי, כי משום היותו קטין ראוי להתחשב בעורר, חרף עברו הפלילי. המדינה הגישה ערר על ההחלטה הזאת לבית המשפט המחוזי, אשר פסק לקבל את הערר וציווה לעצור את העורר עד לתום בירור המשפט. בהחלטתה בחנה השופטת המלומדת אחד לאחד את הנימוקים שמנה בית-משפט השלום בהחלטתו לשחרר את העורר. השופטת סברה, שהראיות המצויות נגד העורר מספיקות, לכאורה, לביסוס האישום. כן סברה, שיש בסיס להבחין בין העורר לבין שני הצעירים ששוחררו. ואילו ביחס לגילו הצעיר של העורר קבעה, כי לנוכח עברו הפלילי - הכולל עבירות רכוש רציניות, בהן עבירות שוד, עבירות אלימות ועוד - יש להעדיף את ביטחון הציבור על פני ההתחשבות בו.

בערר שלפניי מבקש סניגורו של העורר ליתן לו הזדמנות נוספת. הורי העורר, המלווים אותו לדיון, התרשמו שמאז שחרורו מבית הסוהר חל בעורר מפנה מסוים לטובה בגישה לביצוע עבירות. הוא התחיל לעבוד ברשות הדואר בעבודה חלקית וכן סייע לאביו במלאכת המסגרות שלו. דודו של העורר, שהוא קצין צה"ל, גרם לכך שהעורר, חרף עברו הפלילי, יוזמן ללשכת הגיוס האזורית לראיון אישי, שמטרתו לקבוע את התאמתו לגיוס. על-רקע הדברים האלה התבקשתי לנהוג עם העורר לפנים משורת הדין ולהחזיר על כנה את החלטת בית-משפט השלום לשחרורו בערובה בתנאים מגבילים.

בא-כוח המשיבה הסביר בתשובתו, כי נימה דומה עלתה בטיעונו של העורר כאשר עמד לדין לאחרונה בפני בית-משפט השלום, אלא שתסקיר המבחן שהוגש לבית המשפט לגביו לא כלל המלצה חיובית. בא-כוח המשיבה הציע, שבטרם תינתן החלטה בערר זה, ראוי לקבל תסקיר קצין מבחן, שישוב ויבדוק אם חל שינוי בגישתו של העורר העשוי להצמיח סיכוי לתיקון ולשיקום.

עמדה זו מקובלת עלי. בטרם אתן החלטה בערר הייתי מבקש לקבל תסקיר של שירות המבחן לנוער בירושלים ביחס לעורר, וכן ביחס לאפשרות של המשפחה להחזיק בו בתנאים של פיקוח צמוד בבית המשפחה עם מגבלה מוחלטת על היציאה מן הבית. אני דוחה את המשך הדיון בערר ליום 25.2.99 שעה 8:00. שירות המבחן מתבקש להמציא לי את התסקיר המשלים לגבי העורר לקראת מועד הדיון.