בש"פ 8887/08 מדינת ישראל נ. אחמד שחאדה

1.

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ 7018/08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.

בתאריך 30.1.08 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד המשיב וכנגד אדם נוסף (להלן: גאזי ), במסגרתו יוחסו להם

עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין שלא כדין ושוד בנסיבות מחמירות. כן יוחסו למשיב, במסגרת כתב האישום, ביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות והטרדת עד.

על פי הנטען באישום הראשון, בלילה שבין התאריכים 18.1.08 – 19.1.08 קשרו המשיב וגאזי קשר לשדוד את המתלונן באיומי סכין. במסגרת הקשר הצטיידו המשיב וגאזי ברכב השייך לארוסתו של המשיב, בכובעי גרב שחורים, ובסכין מתקבעת שאורך להבה כתשעה ס"מ. המשיב התקשר אל המתלונן, איתו הייתה לו היכרות מוקדמת, ושאל אותו מתי הוא מסיים לעבוד. לאחר מכן נסעו המשיב וגאזי לאזור המגורים של המתלונן והמתינו עד שחזר המתלונן מעבודתו. כשהגיע למקום המתלונן ברכבו, התקדמו לעברו המשיב וגאזי, כשהם רעולי פנים ומזוינים בסכין. בטרם הספיק המתלונן לצאת ממכוניתו, הגיעו אליו השניים, אחד מהם עמד ואבטח את ביצוע השוד, ואילו השני תפס את המתלונן בעודו יושב ברכבו, הצמיד סכין לצווארו, דחף את ראשו כלפי מטה ונשען עליו כך שלא יוכל לזוז. אחד מן השניים דרש מהמתלונן כסף ואיים עליו כי הוא יקבל כדור בראש וכי הם ישחטו אותו. לבסוף, נטל מכיסיו של המתלונן וממכוניתו כ-13,600 ₪, מכשיר טלפון נייד, צרור מפתחות ואת תעודת הזהות של המתלונן. המשיב וגאזי נמלטו מהמקום ברכב, כשהמשיב נוהג בו. לאור אלה, הואשמו המשיב וגאזי בקשירת קשר לביצוע פשע; בהחזקת סכין שלא כדין ובביצוע שוד בנסיבות מחמירות.

על פי הנטען באישום השני, כחצי שעה לאחר ביצוע השוד, נעצרו המשיב וגאזי, כשהם מחזיקים במרבית סכום הכסף שנשדד מהמתלונן, ובמכשיר הטלפון הנייד שנשדד. בהודעות הראשונות הכחישו המשיב וגאזי את שיוחס להם. בתאריך 21.1.08, בשיחה שנתקיימה ביניהם במסגרת מעצרם, פנה המשיב אל גאזי ושכנע אותו שייקח על עצמו בלבד את האחריות למעשים. בתמורה התחייב המשיב להעביר לגאזי סכומי כסף מצטברים בסך 35,000 ₪, ולסייע לו ולמשפחתו כספית בדרכים נוספות. גאזי הסכים להצעתו של המשיב והשניים סיכמו ביניהם את הגרסה שימסרו לחוקר המשטרה. בהמשך מסרו המשיב וגאזי הודעות שקריות לחוקרי משטרה, ולפיהן גאזי ביצע לבדו את השוד, על אף התנגדותו של המשיב. בהמשך האישום השני נטען כי בתאריך 22.1.08 התקשר המשיב, מטלפון ציבורי בבית המעצר, למתלונן, וביקש ממנו שיסלח לו ויעזור לו. המתלונן ניתק מיד את השיחה. דקות ספורות לאחר מכן שב המשיב והתקשר למתלונן, אך זה האחרון לא ענה לשיחה. לאור אלה, הואשמו המשיב וגאזי בשיבוש מהלכי משפט. כמו כן, הואשם המשיב בהדחה בחקירה בנסיבות מחמירות ובהטרדת עד.

3.

יחד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את מעצרם של המשיב ושל גאזי, עד תום ההליכים נגדם. בתאריך 27.2.08 קיבל בית המשפט הנכבד קמא את בקשת המדינה, תוך שהוא מדגיש את המסוכנות הנשקפת מן השניים.

4.

בתאריך 17.2.08 נערכה הקראה של כתב האישום, במהלכה כפרו המשיב וגאזי במעשים המיוחסים להם. בתאריך 24.2.08 הודיעה באת כוחה של המדינה כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו המדינה תגיש כתב אישום מתוקן כנגד המשיב וגאזי, והם יודו בו. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. כתב האישום המתוקן הוגש, והמשיב וגאזי הודו בו והורשעו על פיו. בית המשפט הנכבד קמא הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו של המשיב, וקבע את התיק לטיעונים לעונש. לקראת הדיון שנקבע לצורך טיעונים לעונש, הגיש בא כוחו החדש של המשיב בקשה לחזרה מהודיה. בית המשפט הנכבד קמא קיבל את בקשתו וקבע כי הסדר הטיעון עם המשיב בטל, וכך גם כתב האישום המתוקן בעניינו. התיק נקבע לשמיעת ראיות ביחס למשיב. בתאריך 16.4.08 נגזר דינו של גאזי והושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבע שנים, עונש מאסר על תנאי, ותשלום פיצוי למתלונן בסך 7,000 ₪.

5.

בתאריך 21.4.08 הגיש בא כוחו של המשיב בקשה בהולה לעיון חוזר במעצרו. בתאריך 4.5.08 דחה בית המשפט הנכבד קמא את הבקשה וקבע כי היא אינה מגלה עילה לעיון חוזר, מאחר והיא ניתנה לפני שהיה בין הצדדים הסדר טיעון, ועל כן, לאחר שבוטל הסדר הטיעון, אין כל שינוי בנתונים שהובאו בפניו. כן קבע בית המשפט הנכבד קמא כי העיכוב והדחייה בתחילת המשפט נבעו מהתנהגותו של המשיב, אשר בחר להודות במיוחס לו ולאחר מכן חזר בו מהודאתו.

על כך הגיש המשיב ערר לבית משפט זה (בש"פ 4081/08), אך בהמלצת בית המשפט חזר בו מהערר (החלטת חברי, השופט ג'ובראן , מתאריך 13.5.08).

6.

בתאריך 20.5.08 הגיש בא כוחו של המשיב בקשה בהולה נוספת לעיון חוזר במעצרו. במסגרת הבקשה טען כי העילה המרכזית להשארתו של המשיב במעצר היא החשש משיבוש הליכי משפט, חשש אשר הוסר לאחר שהמתלונן, שהוא העד המרכזי בפרשה, סיים את עדותו. עוד נטען כי עדות המתלונן כרסמה בחומר הראיות לגבי האישום השני. בתאריך 11.6.08 דחה בית המשפט הנכבד קמא את בקשתו של המבקש תוך שהוא קובע כי אין בראיות ובעדויות שעליהן הצביע בא כוח המשיב כדי לשנות באופן מהותי את תשתית הראיות הלכאוריות על בסיסן נעצר המשיב עד לתום ההליכים, וכן נקבע כי עילת המעצר העיקרית היא מסוכנותו של המשיב ובעילה זאת לא חל כל שינוי.

על כך הגיש המשיב ערר לבית משפט זה (בש"פ 7394/08). בתאריך 2.9.08 נדחה הערר ובין היתר נקבע כי

אפילו אם הייתה נחלשת עוצמת הראיות בגין האישום השני, שרירה וקיימת עילת המסוכנות הנובעת מעובדות האישום הראשון, שדי בה בכל מקרה, כדי להותיר את מעצר העורר בעינו (החלטת חברתי, השופטת פרוקצ'יה ).

7.

לעת עתה נתקיימו ארבע ישיבות הוכחות בתיק. התיק קבוע לסיום פרשת התביעה ולשמיעת פרשת ההגנה בתאריך 2.11.08. ישיבה נוספת, בה אמורים להישמע סיכומי הצדדים, קבועה לתאריך 18.11.08.

בתאריך 23.10.08 הגישה המדינה את הבקשה שלפני, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, או עד לתום ההליכים נגדו, לפי המוקדם מביניהם.

טענות המדינה

8 .

ה מדינה טוענת כי מסוכנותו של המשיב נגזרת מן המעשים החמורים המיוחסים לו. כן טוענת המדינה כי לאור המעשים המיוחסים למשיב באישום השני, קיים חשש מפני שיבוש הליכי משפט. עוד היא טוענת כי לאור חומרת המעשים המיוחסים לו והעונש שלו הוא צפוי, קיים חשש להתחמקותו מהליכי משפט באם ישוחרר. המדינה טוענת כי השיהוי בשמיעת התיק נבע מחזרתו של המשיב מהודייתו ומבקשות הדחייה שהגיש בא כוחו.

טענות המשיב

9.

בדיון שנערך בפני טען בא כוחו של המשיב כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר, שתכלול איזוק אלקטרוני וערבויות כספיות כבדות. כן ציין בא כוח המשיב כי בסיום פרשת התביעה בכוונתו להעלות בפני בית המשפט קמא טענת "אין להשיב לאשמה". בא כוח המשיב התייחס לראיות הקיימות בעניינו של המשיב ולכרסום הקיים בהן, לשיטתו, ובין היתר התייחס לעניין זיהוי המשיב כאחד ממבצעי השוד ואורך השיחה הטלפונית שהתקיימה בינו לבין המתלונן, לאחר שנעצר.

דיון והכרעה

10.

אין חולק על כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים הם. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב היה מעורב בביצוע שוד, תוך שימוש בסכין, ואף לאחר מעצרו פעל לשם שיבוש הליכי משפט. בתאריך 27.2.08 קבע בית המשפט הנכבד קמא כי קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. אף אם קיים כרסום כלשהו בראיות כנגד המשיב, כגרסת המשיב – ואינני מביע דעתי בסוגיה זו – הרי שאפילו על פי הטענה המועלית אין מדובר בכרסום משמעותי. לפיכך אין בכך לשלול את קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב. זאת ועוד, לא נראה לי שחל שינוי בהערכת מסוכנותו של המשיב, בעיקר לאור האישום הראשון המייחס לו את ביצוע עבירת השוד, והחשש הקיים לשיבוש הליכי משפט מצידו, לאור המיוחס לו באישום השני.

זאת ועוד – אחרת. משהתעכבה שמיעת התיק בשל בקשות דחייה שונות שהגיש בא כוחו של המשיב, אין לראות בכך נימוק מספיק לשלילת בקשתה של המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

11.

יחד עם זאת, לאור הערכת המדינה ולפיה משפטו של המשיב צפוי להסתיים בקרוב, ובסמוך לאחר הישיבה הקבועה לתאריך 18.11.08, מצאתי לנכון לצמצם את הארכת מעצרו של המשיב לשישים ימים, ולא לתשעים ימים כמבוקש, או עד לתום ההליכים המתנהלים בתיק זה נגדו, הכל לפי המוקדם.

12.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים, שימנו החל מתאריך 30.10.08, או עד למתן פסק דין בת"פ 7018/08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.