בש"פ 8899/05 פלוני נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן) לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.העורר שהינו קטין, יליד חודש מאי 1989, מואשם בעבירה של ניסיון לרצח. העורר עבד כעובד ניקיון בבר בתל אביב. על פי ההוראות שקיבל ממעבידו היה עליו, בין היתר, למנוע כניסה מפתח כלשהו לבר. בשעת לילה מאוחרת נמצא אדם מסוים באותו פתח והעורר ביקש למנוע ממנו להיכנס. קיימים הבדלי גירסאות מסוימים לגבי מה שהתרחש. סומך אני לעת הזאת על הגירסה שהציג העורר בחקירתו במשטרה. הוא סיפר, כי אמר לאותו אדם שביקש להיכנס שלא ייכנס, ואז אותו אדם היכה את העורר. בהודעתו במשטרה תיאר העורר את המשך השתלשלות האירוע במילים אלה: "אני התעצבנתי הלכתי למטבח לקחתי סכין מטבח נכנסתי למועדון בפנים חיפשתי אותו נתתי לו סכין בבטן". מדובר בדקירה אחת בבטנו של המתלונן. בהמשך החקירה, משנשאל העורר מה רצה לעשות עם הסכין, הוא השיב: "רציתי שימות". על רקע התשתית האמורה קבע בית המשפט המחוזי, כי התנהגותו של העורר מצביעה על מסוכנות יוצאת דופן ולפיכך הורה על מעצר, לאחר שבחן חלופה שהוצעה בתסקיר של שירות המבחן.

3.הסניגור המלומד מצביע על כך שמדובר בקטין בן 16 שנים, שהינו תלמיד בבית ספר תיכון. כמו-כן מפנה הסניגור לתסקיר שהגיש קצין המבחן לנוער, בו מצוין, כי מסוכנותו הכללית של העורר הינה ברמה נמוכה. בתסקיר מומלץ לשחרר את העורר למעצר בבית הוריו. יש להוסיף, כי האירוע עצמו התרחש בתל אביב ואילו העורר מתגורר ביישוב חורה שבדרום הארץ.

4.דעתי היא שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אמנם מדובר בקטין שאין לו עבר פלילי, אך האירוע כפי שהעורר מתארו בהחלט מצביע על מסוכנות. אף אם היה זה המתלונן שתקף את העורר וללא סיבה, הרי הדקירה לא התרחשה במהלך הקטטה שבין השניים. ברור מתיאור הדברים, כי מיד לאחר התקיפה פנה המתלונן לדרכו, ואילו העורר ניגש למטבח ולקח סכין. אז חיפש הוא את המתלונן, מצא אותו בתוך הבר ודקר אותו. כפי שצוין, בהודעתו במשטרה אמר העורר, כי התעצבן ואז עשה מה שעשה. חלופת מעצר אין בה כדי להפיג את המסוכנות.

הערר נדחה.