בש"פ 8941-22 בש"פ 8941-22

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 2191-12-22 מבית משפט השלום לתעבורה בבת ים לבית משפט השלום לתעבורה בעכו.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בעכו וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בבת ים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן משום שהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 4.11.2022 אשר גרמה לו לחבלות שהצריכו ממנו להעתיק את מקום מגוריו מהעיר תל אביב-יפו לעיר עכו, וזאת לצורכי שיקום וטיפוליים פיזיותרפים. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון.

3.המבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.לאור האמור, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

5.כידוע, כשנאשם מבקש להעביר את הדיון בהליך נגדו, אולם אינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה תהיה שלא להיענות לבקשתו להעברת מקום הדיון. הסיבה לכך נעוצה בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. אי לכך, העברת הדיון כאשר הנאשם כופר בעובדות כתב האישום תיעשה אפוא אך במקרים חריגים (בש"פ 10/23 אברהם יואל קוט נ' מדינת ישראל (1.1.2023); בש"פ 6833/22 גדליה כץ נ' מדינת ישראל (19.10.2022); בש"פ 6770/22 אמל דאהוד נ' מדינת ישראל (19.10.2022)). לדידי עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה. כפי שעולה מדו"ח סיכום אשפוזו מיום 11.11.2022, המבקש שוחרר מאשפוז לפני כחודשיים ימים והומלץ לו לא לדרוך על רגלו הפגועה במשך שבועיים ימים בלבד לאחר מועד השחרור. בנסיבות דנן, המבקש לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו לפיה לא יהיה מסוגל להגיע לדיון בבית המשפט השלום לתעבורה בבת ים.

6.למרות אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבת ים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. עם זאת, למבקש פתוחה הדלת להגיש בקשה לדחיית הדיון בתיק ככל שייראה לנכון.

הבקשה נדחית בזאת.