בש"פ 9045/14 מדינת ישראל נ. עמרי עודה

1.

החלטתו של השופט מודריק מיום 30.12.2014, בגינה הוגש הערר שבפני, נסמכת על החלטתו של חברי השופט סולברג מיום 2.12.2014, ממנה עולה כי הוסכם על הצדדים כי קיימת חולשה מסויימת בעוצמת הראיות.

בעקבות החלטה זו הוגש תסקיר שרות המבחן וניתנה החלטתו הנ"ל של השופט מודריק.

2.

חזרתי ועיינתי בתסקיר, ולא נעלם מעיני כי לאביו ולסבו של המשיב יש עבר פלילי, אך מדובר על עבר רחוק ולא מכביד.

אשר לתמיהת העוררת הכיצד שרות המבחן יכול היה להתרשם מהשינוי שחל במשיב, לאור העובדה כי נעצר כשלושה חודשים לאחר שחרורו מהכלא, הרי שגם לכך ניתנה תשובה על ידי הסניגור המלומד. זאת, מאחר שהעבירה מושא כתב האישום שלפנינו נעברה בשנת 2012, וביני לביני, לאחר שהמשיב שהה בכלא בגין עבירה אחרת, אין להוציא מכלל אפשרות כי עשה את חשבון הנפש כפי שהתרשם שרות המבחן.

שמעתי את אביו של המשיב באולם בית המשפט. האב הסביר כי בעבר המשפחה סירבה ליטול על עצמה את מלאכת הפיקוח על המשיב וניתקה עמו קשר, לאחר שנוכחה כי סטה מדרך הישר, שלא כמו אחיו ואחיותיו. אולם זו הפעם, משהתרשמו כי חל שינוי במשיב, הם נכונים ליטול על עצמם את מלאכת הפיקוח, וכפי שעולה מהחומר, המשפחה שכרה בית בכפר קאסם במיוחד לשם כך.

אשר על כן, ולא בלי התלבטות, אני דוחה את הערר. עם זאת, בנוסף לתנאים המגבילים שהושתו על המשיב בהחלטתו של השופט מודריק, יווספו התנאים הבאים:

א.

ההפקדה במזומן תועלה לסך של 40,000 ₪.

ב.

ערבות צד ג' של המפקחים בסך 20,000 ₪ כל אחד (במקום הסך של 10,000 ₪).

ג.

נאסר על המשיב ליצור כל קשר, אם במישרין אם בעקיפין, עם מי מהמעורבים בפרשה מושא כתב האישום, או הנוגע למי מהמעורבים בכתב האישום.

ד.

להבטחת האמור לעיל, נאסר על המשיב לבצע כל התקשרות טלפונית ולא להתחבר לאינטרנט אלא בפיקוח של אחד המפקחים.

ברי כי קשה לרשויות לפקח ולעקוב אחר התקיימות התנאים האמורים בסעיף ג-ד לעיל, אך ידעו המפקחים כי אם יופרו התנאים, בית המשפט לא יהסס לחלט את הערבויות שהופקדו על ידם.

3.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את הערר והמשיב יוכל להשתחרר למעצר הבית.