בש"פ 9046/05 סאמר שאער נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ה' חטיב) לדחות בקשה לעיון חוזר בעניין מעצרו של העורר עד תום משפטו.

2.המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי כתב אישום ובו שלושה נאשמים: העורר ושניים מאחיו. לעורר מיוחסות עבירות אלה: ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות. אין צורך לפרט את כל השתלשלות העניניים. אתייחס רק לאירוע העיקרי שמתואר בכתב האישום. נאמר שם, כי העורר ירה באקדח שתי יריות שפגעו בשני אנשים שונים וזאת באחת השכונות בנצרת.

3.על פי העדויות, לפני הירי לכיוון אחד מבין שני הנפגעים, צעק העורר את המילים "תמות, תמות". לגירסת העורר ההתרחשות אירעה לאחר ששני אחיו הזעיקו אותו למקום מאחר והם הותקפו על ידי המון שהתאסף סביבם. לגירסת העורר, הוא לא עשה שימוש בנשק, וכן כי הוא ואחיו הותקפו על ידי ההמון. יצוין, כי מספר אנשים מסרו הודעות לפיהן העורר עשה שימוש בנשק. כמו כן נמצאו שרידי ירי על גופו.

3.בית המשפט המחוזי מצא, כי התשתית הראייתית מספיקה על מנת לומר, כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. עוד נמצא, כי קיימת עילת מעצר וכי אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר. יצוין, כי לפני בית המשפט המחוזי הונח תסקיר מעצר של שירות המבחן שהמליץ כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר אצל קרובי משפחה בעיר חיפה.

4.דעתי היא, כי דין הערר להידחות. אכן, הנסיבות של האירוע, וליתר דיוק, ההתרחשויות שקדמו לאירוע המרכזי שבכתב האישום לא נתבררו. עם זאת, מחומר החקירה עולה, כאמור, כי לכאורה עשה העורר שימוש בכלי נשק ברחובה של עיר ופצע שני אנשים תוך שהתבטא כלפי אחד מהם בלשון שיתכן ומצביעה על כוונה להביא למותו. בנסיבות מעין אלה, גם כאשר מדובר באדם חסר עבר פלילי בתחום האלימות, כמו העורר, מתחייבת המסקנה כי קיימת סכנה לשלום הציבור שלא ניתן להפיג אותה על דרך חלופת מעצר. אף ששירות המבחן המליץ על שימוש בחלופה, ברי, כי אין בית המשפט מחויב לקבל את ההמלצה. אף אין לומר, כטענתו של הסניגור המלומד, כי רק בנסיבות יוצאות דופן יסטה בית המשפט מהמלצותיו של שירות המבחן.

4. הערר נדחה.