החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9062/05 מדינת ישראל נ. ואדים בוקץ

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליךבקשה להארכת מעצר שנייה בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשה להארכת מעצרו של נאשם ב-60 ימים או עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, לפי המוקדם. הנאשם טען לכרסום בראיות ולאליבי, אך בית המשפט לא מצא אפשרות לבחון טענות אלה לעת הזו, בהתחשב בכך שהכרעת הדין צפויה בקרוב.

העובדות

המשיב נשפט בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בגין עבירות אלימות ומין כלפי גרושתו ואיומים כלפי אדם נוסף. שמיעת הראיות והסיכומים הסתיימו, והכרעת הדין נדחתה פעמיים. הטענות לכרסום בראיות לא נבחנו לעת הזו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב ב-60 ימים בתקופה שעד למתן הכרעת הדין בתיק העיקרי?

הלכות

  1. 1

    בשלב שבו שמיעת הראיות הסתיימה והכרעת הדין צפויה בקרוב, ואין אפשרות לבחון לעת הזו טענות לכרסום בראיות, יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר.

    ״אינני רואה אפשרות לבחון לעת הזו את הטענות האמורות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • הכרעת דין
  • סיכומי הצדדים
  • אליבי
  • דיון חוזר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9062/05

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

ואדים בוקץ

בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ג באלול

תשס"ה (27.9.05)

בשם המבקשת: עו"ד י' חמודות

בשם המשיב: עו"ד ל' רונן;

עו"ד ס' ויינשטיין

החלטה

1.משפטו של המשיב מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. שמיעת הראיות הסתיימה ואף סיכומי הצדדים הוגשו. הכרעת הדין אמורה להינתן ביום 10.10.05. המבקשת עותרת להארכת המעצר ב-60 ימים.

2.כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, הדחה בחקירה והיזק בזדון. על פי הנטען, בוצעו עבירות אלה כלפי גרושתו של המשיב. בנוסף לכך, הוא מואשם בעבירות של איומים כלפי אדם שלמד בקורס כלשהו עם גרושתו. כתב האישום הוגש בחודש דצמבר 2004. הבקשה שבפניי הינה בקשה שנייה להארכת מעצר. ביום 7.9.05 הורתה חברתי השופטת ד' ביניש, להאריך את המעצר עד ליום 30.9.05. אותה הארכה ניתנה, כך נראה, על בסיס ההנחה שפסק הדין יינתן ביום 21.9.05. נתברר, כי המועד למתן הכרעת הדין נדחה ליום 16.10.05.

3.נטען בפניי על ידי בא-כוחו של המשיב, כי חל כרסום מאוד משמעותי בראיות. לגירסת הסניגור המלומד, הצליח המשיב להוכיח אליבי לגבי המועד בו על פי הנטען בוצע האונס, וכן נטען כי המשיב הצליח להראות שלפחות חלק מן החבלות שנגרמו למתלוננת בוצעו על ידי אחר ולא על ידי המשיב. עוד נטען, כי הטענות האמורות הובאו בפני בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה לדיון חוזר, אך בית המשפט נמנע מלהתייחס להן. אינני רואה אפשרות לבחון לעת הזו את הטענות האמורות . כמצוין, הכרעת הדין עומדת להינתן בעוד קרוב לשלושה שבועות ואין מנוס אלא לחכות עד למועד האמור.

4.הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 ימים, החל מיום 1.10.05 או עד למתן פסק דין בת.פ.ח 1039/04 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ג באלול תשס"ה

(27.9.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 10868/05מדינת ישראל נ. ואדים בוקץהחלטה

הלכות

  1. 1בשלב שבו שמיעת הראיות הסתיימה והכרעת הדין צפויה בקרוב, ואין אפשרות לבחון לעת הזו טענות לכרסום בראיות, יש להיעתר לבקשת הארכת המעצר.