פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"פ 9078/23
בבית המשפט העליון
בש"פ 9078/23
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אשרף חלבי
ערר על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת ב-מ"ת 38750-04-23 מיום 24.12.2023
שניתנה על ידי השופטת י' שטרית
תאריך הישיבה: ט"ו בטבת התשפ"ד
(27.12.2023)
בשם העוררת:
בשם המשיב:
עו"ד איתמר גלבפיש
עו"ד זוהר ארבל;
עו"ד עדן זינו
החלטה
1.לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופטת י' שטרית) ב-מ"ת 38750-04-23 מיום 24.12.2023, במסגרתה הורה על העברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו במועצה המקומית עספיא.
2.נגד המשיב ושני נאשמים אחרים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיפים 428 סיפה ו-29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); וניסיון לקבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 415 רישה, 25 ו-29(א) לחוק.
3.בפרק המבוא בכתב האישום המתוקן, צוין כי בשנים האחרונות מתגברת תופעה של השתלטות על מכרזים באמצעות גורמים עברייניים-פליליים, אשר פונים לקבלנים בסמוך לאחר זכייתם במכרזים של גופים ממשלתיים וציבוריים וכופים עליהם לסגת מן הזכייה במכרז. הקורבנות נאלצים לציית ופעמים רבות נמנעים מלשתף פעולה עם המשטרה, מפאת חששם כי יאונה להם רע אם ייודע דבר התלונה לאותם גורמים.
עוד נכתב, כי לנוכח התופעה האמורה, קבלנים אשר זכו במכרזים, בסופו של דבר נכנעים ללחצים, מוותרים על זכייתם במכרז, או מעבירים אותו לביצוע של קבלנים אחרים לפי החלטת אותם הגורמים. לחלופין, מאלצים הגורמים העברייניים-פליליים את הקבלנים להשתמש בציוד שלהם תמורת כסף.
על פי כתב האישום המתוקן, המשיב ושני הנאשמים האחרים פעלו בצוותא חדא בדרך של סחיטה באיומים, לשם הטיית מכרז בו זכו המתלוננים כדין ולשם השאת רווחים בדרך של מרמה שאינה חוקית.
4.בעובדות כתב האישום המתוקן נכתב כי בחודש פברואר 2021, פרסם משרד הביטחון מכרז שעניינו הקמת המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל בכרמיאל הנאמד בשווי של כ-25 מיליון ש"ח לפני מע"מ (להלן: המכרז). המשיב וחבריו לכתב האישום לא עמדו בתנאי הסף להגשת הצעה להשתתפות במכרז והחברות שבבעלותם נעדרו סיווג מתאים להשתתפות בו.
בהמשך, הנאשמים גרמו להוצאתם של זוכי המכרז מהמכרז, כתב האישום המתוקן מתאר כיצד פעלו המשיב ושני הנאשמים האחרים במהלך שבועות רבים, במפגשים חוזרים ונשנים במקומות שונים ובשיחות רבות במטרה לגרום למתלוננים לפעול לצרפם כקבלני משנה, בין אם בדרך של קבלת אישור ממשרד הביטחון ובין אם בדרך של מרמה כלפי משרד הביטחון, כל זאת באמצעות סחיטה ואיומים וכדי ליהנות מרווחים בדרך שאינה חוקית.
עוד נכתב, כי כתוצאה ממעשה הסחיטה והטלת המורא על המתלוננים, ולאחר שלא עלה בידם לצרף את המשיב והשניים האחרים כקבלני משנה במכרז, בהתאם לדרישתם, ויתרו המתלוננים על המכרז והשיבו אותו למשרד הביטחון, תוך הפסד השתכרות אשר יכלו להרוויח מהמכרז.
5.בחלקו המסכם של כתב האישום המתוקן, צוין כי במעשיהם האמורים לעיל ובצוותא חדא, המשיב ושני הנאשמים האחרים סחטו את המתלוננים בכך שאיימו עליהם בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופם או בגוף אדם אחר, ברכושם ובפרנסתם, או הטילו אימה על המתלוננים בדרך אחרת, הכל כדי להניעם לעשות מעשה ולפעול לשתף את הנאשמים במכרז, והמעשה נעשה מפאת האיום. בנוסף, ובצוותא חדא, ניסו הנאשמים לקבל במרמה תרומה ממשרד הביטחון.
6.יחד עם כתב האישום המתוקן הוגשה בקשה מתוקנת למעצר עד תום ההליכים נגד המשיב ונאשם נוסף, לטיף אבו לטיף (להלן: אבו לטיף), תוך שנטען כי לעוררת ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות להם, ובכלל זה, גרסאות המתלוננים, עדים נוספים, מחקרי תקשורת, האזנות סתר וראיות נוספות, ומשכך, קיימת עילה למעצרם עד לתום ההליכים בעניינם. כן צוין כי עבירות הסחיטה לרוב אינן מסוג העבירות המתאימות לחלופת מעצר.
7.בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן בפירוט רב את מכלול הראיות הלכאוריות להן נדרש, מצא כי קיימת ביחס למשיב תשתית ראייתית לכאורית "בעוצמה ראויה" להוכחת המיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לעומת זאת, סבר כי קיים שוני בעוצמת ובדיות הראיות הלכאוריות בעניינו של אבו לטיף וכי "העת אינה בשלה להכריע סופית בבקשה בעניינו". מנגד, צוין כי המשיב נעדר הרשעות קודמות וזוהי, "כך לכאורה", עשייתו הראשונה בפלילים, ואילו לאבו לטיף הרשעות בעבירות רבות. בהתחשב ב"מקבילית הכוחות" החלה בעניינו של המשיב, ולהבדיל, בעניינו של אבו לטיף, בית המשפט המחוזי הורה כי ייערכו לשניהם תסקירי מעצר בטרם תתקבל הכרעה סופית בבקשה.
8.בעניינו של המשיב הוגשו שלושה תסקירי מעצר, ובשלושתם לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו ממעצר או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. תסקירי המעצר מפורטים ביותר ומסבירים על שום מה הגיעה קצינת המבחן למבוגרים לאמור לעיל בסיכום תסקיריה.
9.בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 24.12.2023, ציין כי לא נעלם מעיניו האמור בשורת תסקירי המעצר שהוגשו בעניינו של המשיב, אך יחד עם זאת התרשם "ארוכות באופן בלתי אמצעי מהמארג המשמורני המוצע" והורה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו בכפר עספיא תחת פיקוחם לחלופין ולסירוגין של מספר מפקחים באופן שלא ייוותר בגפו; איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה; בנוסף לתנאים מגבילים כמפורט בהחלטה, ובכלל זה, ערבות עצמית, ערבויות צד ג' והפקדת ערבון, בסך 20,000 ש"ח כל אחד.
10.על החלטתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי משיגה המדינה, תוך שהיא שבה הן בטיעוניה בכתב והן בטיעוניה בעל-פה על המסכת העובדתית שפורטה בתמצית לעיל. נטען כי בית המשפט המחוזי סטה בעניינו של המשיב מההלכות הברורות של בית משפט זה בעניין מעצר מאחורי סורג ובריח בעבירות סחיטה באיומים, וכי המסוכנות הנשקפת מהמשיב, אשר סחט באיומים שני מתלוננים, היא כזו שמחייבת מעצר של ממש. על כך הוסיפה וטענה באת-כוח המדינה כי בית המשפט המחוזי טעה עת הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח בניגוד להמלצה השלילית של שירות המבחן בשלושה תסקירים שונים, וכי מתקיים בעניינו חשש ממשי ששחרורו יוביל לשיבוש מהלכי משפט, נוכח מהות העבירות המיוחסות לו.
עוד נטען, כי מקומו של המשיב מאחורי סורג ובריח ורק בכך יש כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו לנוכח חומרת מעשיו; כי אף שירות המבחן עמד על מסוכנות זו והעריך כי קיים סיכון בלתי מבוטל להישנות התנהגות דומה ולהפרת תנאים מצד המשיב, וכי הפיקוח האנושי שהוצע "אינו טוב דיו לצמצום הסיכון" הנשקף מן המשיב.
11.מנגד, בא-כוח המשיב סמך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, ביקש להקהות את חלקו של המשיב בפרשייה מושא כתב האישום המתוקן, וטען כי יש לבחון את המיוחס למשיב במנותק מהאמור באשר למעשיה של משפחת אבו לטיף ולתופעת העבריינות במכרזים. לשיטתו של בא-כוח המשיב, עולה כי מטרתו של זה האחרון הייתה לעבוד כקבלן משנה, וכך יש לראות את השיח בינו למתלוננים.
מלבד זאת, בא-כוח המשיב חלק על עמדת המדינה בדבר ההלכות לעניין מעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים בעבירות של סחיטה באיומים והיעדרה של האפשרות לחלופה בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני, וציין כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של המשיב התקבלה לאחר דיון "יסודי ומעמיק". כמו כן, נטען כי תכלית המעצר תושג באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני יחד עם התנאים המגבילים הנלווים שנקבעו בעניינו של המשיב, וכי יש להתחשב בכך שהמשיב נעדר עבר פלילי.
12.דין הערר להתקבל.
למרבה הצער, עבריינות הסחיטה באיומים תפסה לה מקום נכבד בדרך הילוכם של עבריינים המנצלים את חולשתם של בעלי עסקים, מטילים עליהם מורא, פחד ואימה, ובסופו של יום, זוכים מן ההפקר בתמורה לא להם. במקרה שלפנינו, פעילותו של המשיב וחבריו הביאה את המתלוננים לזנוח את זכייתם במכרז על-פי דין, תוך שגרמו להם, על פניו, הפסדי השתכרות ניכרים.
13.המסכת העובדתית המתארת את פעילותו העבריינית הלכאורית של המשיב ושותפיו, מלמדת על מסוכנותו הרבה.
14.בית המשפט המחוזי פירט מסכת זו בהרחבה ותיארה "כמקימה עוצמה ראייתית לכאורית ראויה". יחד עם זאת, נקבע כי העובדה שהמשיב נעדר הרשעות קודמות, וזוהי, לכאורה, עשייתו הראשונה בפלילים משליכה על עוצמת המסוכנות הנשקפת ממנו.
15.אני סבור, כי אין בכך די כדי להוות טעם להורות על חלופה ממעצר של ממש, וכי חלופה לא תספק מענה לסיכון הבלתי מבוטל להישנות התנהגות דומה ולהפרת תנאים, כנאמר בתסקיר שירות המבחן אשר ניתן בעניינו של המשיב רק ביום 6.12.2023. החלטת בית המשפט המחוזי אינה מאיינת אפוא את הסיכון הנשקף מהמשיב ואת החשש משיבוש הליכי משפט.
16.כפי שציינתי בעבר, עבירות של סחיטה באיומים נושאות עמן חשש למסוכנות ולשיבוש הליכי משפט, וככלל, אינן מצדיקות חלופת מעצר (ראו בש"פ 3357/22 מסארמה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (30.5.2022)). לכך מצטרפים שלושת תסקירי המבחן השליליים שנערכו בעניינו של המשיב, אשר לא המליצו, כאמור, על חלופת מעצר. כידוע, סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה רק לנוכח טעמים כבדי משקל לעשות כן – שאינם קיימים במקרה דנן (בש"פ 1049/22 מדינת ישראל נ' ביטון, פסקה 18 (22.2.2022)).
17.אשר על כן, אני מורה על קבלת הערר באופן שהמשיב יהא נתון במעצר בפועל עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
ניתנה
היום, י"ח בטבת התשפ"ד (1.1.2024).
ש ו פ ט