בש"פ 9106/12 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), וסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, בארבעים וחמישה ימים נוספים.

1.

נגד המשיב, קטין יליד שנת 1995, הוגש ביום 4.8.10 כתב אישום המייחס לו עבירות מין שביצע בשנת 2009 בקטין יליד שנת 1999. על עיקר השתלשלות העניינים הייחודית בתיק זה עמדתי בבש"פ 5849/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 8.8.12) (וראו גם בהחלטת כב' השופטת א' חיות בבקשה הראשונה מטעם המבקשת בבש"פ 5049/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 5.7.12)). אציין רק כי המשיב ביקש פעמיים לחזור בו מהסדר טיעון שהושג עימו לאחר הכרעות דין שניתנו בעניינו.

2.

מאז מועד מתן החלטתי האחרונה ביום 8.8.12 לפיה הוארך מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה יום וקבעתי שיש מקום לבחון מחדש את שאלת שחרורו של המשיב ממעצר, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי. ביום 10.12.12 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאים הכוללים ערבים, איזוק אלקטרוני והפקדה כספית. למחרת היום, הגישה המבקשת ערר על החלטה זו לבית משפט זה – אשר נדחה על ידי כב' השופט נ' הנדל בבש"פ 8961/12 ביום 13.12.12. באותו היום הגישה המבקשת הודעת עדכון ובקשה כי בית משפט זה יורה על המשך מעצרו של המשיב עד תקופת ההארכה הרביעית. ביום 16.12.12 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בשל אי-עמידתו של המשיב בתנאי השחרור. ביום 18.12.12 דחה בית המשפט המחוזי את התיק לעיון ומתן החלטה ליום 24.12.12, וכן איפשר לסנגורו של המשיב להמציא מסמכים הנוגעים לתנאי שחרורו לחלופת מעצר. נכון לעת הזו הושלמה הבאת הראיות ובית המשפט המחוזי הודיע כי הכרעת הדין תינתן בימים הקרובים ולא יאוחר מיום 31.12.12.

מכאן הבקשה שלפניי.

3.

המבקשת סבורה כי יש להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים, או עד למועד מתן פסק דין בתפ"ח 40543-08-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לדידה, כל עוד לא עמד המשיב בתנאי השחרור שנקבעו בבית המשפט המחוזי, וכל עוד בקשתו לשינוי תנאים אלו נמצאת בבירור בבית המשפט המחוזי – הרי שמסוכנותו הגבוהה מחייבת את הארכת מעצרו לתקופה המבוקשת. עוד מדגישה המבקשת כי בעוד ימים אחדים אמורה להינתן בבית המשפט המחוזי החלטה בבקשתו של המשיב להקלה בתנאי שחרורו, וכן אמורה להינתן הכרעת הדין בעניינו. משכך, סבורה היא שאין זה הזמן לשחרר את המשיב ממעצר שלא במסגרת התנאים שנקבעו לכך בבית המשפט המחוזי.

4.

בא כוח המשיב סבור כי המחלוקת העומדת ותלויה בבית המשפט המחוזי באשר לתנאי ההפקדה הכספית עשויה להתברר במשך זמן רב. גם מתן הכרעת הדין איננה סיומו של ההליך. לדידו, ישנה הצדקה לשחרר את המשיב אשר מצוי במעצר מזה מספר חודשים בעוד חלה עליו חזקת החפות. יצוין גם כי בדיון שלפניי נשמעו גם דברי המשיב עצמו, לצד דברי אימו ובן זוגה, אשר טענו כי אין הצדקה להמשך החזקת המשיב במעצר וקראו לשחרורו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמת, בתיק זה מתמשכים ומתרבים ההליכים באופן חריג. האחריות להתמשכות ההליכים רובצת חלקית על כתפי המשיב אשר חזר בו מהודאותיו לאחר הכרעות דין שניתנו בעניינו, אולם היא נבעה גם מגורמים שאינם תלויים במשיב. בית המשפט המחוזי הסכים לשחרר את המשיב בתנאים, כאשר המשיב טוען שאין בידו הסכום הכספי הנדרש להפקדה בהתאם לתנאים אלו. סוגיה זו נמצאת בעיצומו של בירור פרטני בבית המשפט המחוזי ואמורה להינתן בה החלטה בתוך כשלושה ימים. יתר על כן, המבקשת ציינה בפניי כי הודע מבית המשפט המחוזי שהכרעת הדין בעניינו של המשיב תינתן לא יאוחר מ-31.12.12. משהתיק הגיע לשלב הישורת האחרונה אינני מוצאת מקום להורות על שחרור המשיב ממעצר. כמו כן, יודגש כי כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת בבית המשפט המחוזי – ברי כי המשיב יוכל להשתחרר ממעצרו בכפוף לעמידתו בתנאים שנקבעו לכך זה מכבר בבית המשפט המחוזי.

6.

לפני סיום ברצוני לציין כי ההתנהלות בתיק זה התמשכה יתר על המידה, ואין ספק בעיני שמציאות בה מצוי קטין זה כה רב במעצר בנסיבות דנן קשה היא, חריגה

ואיננה רצויה, וזאת בלשון המעטה.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בארבעים וחמישה ימים החל מיום 22.12.12 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40543-08-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.