בש"פ 9111/01 יוסף אבו עיסא נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית משפט השלום ברחובות כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות וגניבה וכן שימוש ברכב ללא רשות. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, פרץ העורר יחד עם אחרים לתוך בית עסק ומתוכו גנבו אחד עשר מחשבים. לשם ביצוע עבירות אלה השתמשו ברכב גנוב. בית משפט השלום (סגן הנשיא צ' הרטל), בהחלטתו מיום 10.10.01, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 13.11.01, דחה את עררו של העורר וציוה לעצור אותו עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.

2.בהודעת הערר וכן בדיון טען בא כוח העורר כי עוצמת הראיות העומדות לחובתו של העורר לא די בה כדי לצוות על מעצרו. עוד הדגיש כי מדובר באירוע בודד של התפרצות וגניבה שאינו מעיד על מסוכנות וכי במסקנה זאת תומך גם המרשם הפלילי של העורר, שבו שתי הרשעות בלבד בעבירות מסוג אחר. במצב דברים זה יש לשחררו לחלופת מעצר. לענין האחרון הוסיף וטען כי תסקיר המעצר שהוגש על העורר אינו שלם.

בהחלטתי שניתנה בתום הדיון הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים, שיכלול התייחסות לחלופות מעצר שיציע בא כוח העורר. כמו כן הוריתי לבאת כוח המדינה להגיש לי את נוסח כתב האישום המתוקן שבדעת המדינה להגיש על העורר, המצביע, לטענתה, על נסיבותיה החמורות של הפרשה, והכולל גם עבירות נוספות שעבר בקשר לפרשה, בשעת הכניסה לבנין ובשעת ההימלטות מן המקום. כל אלה הוגשו לי.

3.כבר נפסק כי יכול שעבירות רכוש יקימו, בנסיבות מסוימות, עילת מעצר. לכאורה נראה כי נסיבות הפרשה הנידונה - כפי שהן עולות מכתב האישום הנדון, בטרם תוקן - אינן מעידות על מסוכנות וכי מטעם זה יש לנקוט חלופה למעצר. אולם, כפי עולה מן הבקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים וכן מהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, הובאו לפניהן גם ראיות לכאורה על נסיבות נוספות, כמו יריות לעבר שוטרים והנפת מוט ברזל לעברם. אפילו אתעלם מן העבירות הנוספות המיוחסות לעורר בכתב האישום המתוקן - סחיטה באיומים, מעשה פזיזות ורשלנות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - די בנסיבות נוספות אלה כדי להראות שהעורר הוא מסוכן. יתר על כן, לעורר הרשעות קודמות בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר ופציעה זדונית. אמנם, לדעת בא כוח העורר, "אף אחת מהן אינה מתייחסת לעבירות מסוג זה" (הכוונה לעבירות רכוש - י' ט'), אולם הן מוסיפות חומרה לנסיבות הנוספות של הפרשה הנידונה. יצוין כי בתסקיר המעצר המשלים שהוגש נאמר ש"אם יראה כבוד בית המשפט לנכון לשחררו, למעצר בית, יתכן והמקום המתאים הינו בית האב". במצב הדברים שתואר אין בדברים אלה כדי להטות את הכף בכיוון של חלופה למעצר.

4. הערר נדחה.