החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9113/10 מדינת ישראל נ. מוטי בן שרלי לוי

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצריםבקשת המדינה להארכת מעצר המשיבים בהחלטת המשך לבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דן בבקשת המדינה להארכת מעצרם של משיבים המואשמים בקשירת קשר וניסיון לרצח. נקבע כי בשל היעדר מועדי דיון עקב אי התאמת תאריכים לסנגורים ועמדת המדינה המגבילה את הבקשה, יש להיעתר לבקשה. המעצר הוארך ב-16 ימים מיום 25.12.2010, או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם.

העובדות

המשיבים מואשמים בקשירת קשר וניסיון לרצח, וכתב האישום הוגש בתיק תפ"ח 304/10. בדיון התזכורת לא נקבעו מועדים בחודשים דצמבר וינואר עקב אי התאמת תאריכים לסנגורים, והמועד הקרוב נקבע ל-13.2.2011. המדינה ביקשה הארכת מעצר של שלושים ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים בתקופה של 30 ימים נוספים בנסיבות שבהן השביתה והסנגוריה לא אפשרו קביעת דיונים בתיק העיקרי?

הלכות

  1. 1

    כאשר ניתן היה לקיים את המשפט בצורה ממשית ובאפשרות להוסיף ימי ישיבות, אך הסנגוריה לא הסכימה, ויש להתחשב גם בעמדת המדינה המגבילה את הבקשה, יש להיעתר לבקשה להארכת מעצר.

    ״עתה, משנתברר כי ניתן היה לקיים את המשפט בצורה ממשית, תוך הוספת 12 ימי ישיבות, אך הסנגוריה לא הסכימה, ולכך יש להוסיף את עמדת בא כוח המדינה שהגביל את הבקשה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • חוק המעצרים
  • עילת מעצר
  • ראיות לכאורה
  • קשירת קשר
  • ניסיון לרצח
  • שביתת הפרקליטות
  • דיון תזכורת
  • הוכחות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9113/10

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. מוטי בן שרלי לוי

2. נתנאל בן לטיף זקן

בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –

מעצרים), התשנ"ו-1996

החלטה

1.

החלטה זו הינה למעשה החלטת המשך להחלטה שניתנה על ידי ביום 9.12.2010, בבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים מיום 11.12.2010, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.

2.

בהחלטה האמורה ציינתי שהמשיבים מואשמים בעבירות של קשירת קשר וניסיון לרצח, וכי בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שקיימות ראיות לכאורה ושנתגבשה עילת מעצר. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים. יצויין כי כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 11.1.2010. מבלי לחזור על האמור בהחלטה, די לומר שהוריתי על המשך מעצרם של המשיבים עד ליום 24.12.2010. מטרת הדחייה הייתה לצורך קיום בקרה וקביעתם של מועדי דיונים נוספים בתיק העיקרי על ידי בית המשפט המחוזי. יובהר כי התיק היה קבוע לתזכורת בבית המשפט המחוזי, וכי המדינה הודיעה בתחילת הדיון שאין בכוונתה להופיע, עקב שביתת הפרקליטות. הבעתי את דעתי כי אם מופיעה המדינה בבקשה להארכת המעצר מעל לתשעים ימים, כחלק מכך ראוי כי תתייצב למועד תזכורת בבית המשפט המחוזי לצורך קביעת מועדים, או למצער, לשלוח הודעה לפיה תהא המדינה מוכנה להופיע בכל מועד אשר ייקבע על ידי בית המשפט. זאת במיוחד בתיק זה, נוכח היעדר ההתקדמות בשמיעת הראיות בו.

3.

הצדדים שלחו את פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 16.12.2010 (תפ"ח 304/10). מעיון בו עולה כי בא כוח המדינה הודיע בכתב שבנסיבות תיק זה, לרבות הדיון שהתקיים לפניי, התירה ועדת החריגים של ארגון הפרקליטים למסור הודעה: "כי כל תאריך שייקבע במועד התזכורת הקרוב להמשך הוכחות מתאים לה". דיון התזכורת התנהל בפני אב בית הדין של המותב שדן בתיק העיקרי (סגן הנשיאה י' צבן ), אשר הודיע על קביעת דיונים בימים הבאים: "22.12.2010, וכן בכל אחד מהימים א' ו-ד' בשבועות העוקבים". ואולם, באי כוח הצדדים הודיעו כי התאריכים אינם מתאימים לכל הסניגורים, ואי לכך לא נקבע דיון בחודשים דצמבר וינואר, על אף נכונותו של בית המשפט המחוזי לשמוע את התיק פעמיים בשבוע האחרון של דצמבר ובכל חודש ינואר. המועד הקרוב לדיון בתיק נקבע לתאריך 13.2.2011. להשלמת התמונה יצויין, כי בדיון שהתקיים לפניי הודיע בא כוח המדינה ברוב הגינותו, כי בנסיבות העניין מבקש הוא הארכת מעצר של שלושים ימים וכי אם תמשך השביתה תשקול המדינה את עמדתה.

עתה, משנתברר כי ניתן היה לקיים את המשפט בצורה ממשית, תוך הוספת 12 ימי ישיבות, אך הסנגוריה לא הסכימה, ולכך יש להוסיף את עמדת בא כוח המדינה שהגביל את הבקשה, בשלב זה, לתקופה בת 30 ימים, יש להיעתר לבקשה בדבר הארכת מועד של 30 ימים.

4.

הנני מקבל את בקשת המדינה ומאריך את מעצרם של המשיבים ב-16 ימים מיום 25.12.2010 (30 יום במצטבר מתאריך 11.12.2010), או עד למתן פסק דין בתפ"ח 304/10 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם ביניהם.

ניתנה היום, י"ג בטבת התשע"א (20.12.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר ניתן היה לקיים את המשפט בצורה ממשית ובאפשרות להוסיף ימי ישיבות, אך הסנגוריה לא הסכימה, ויש להתחשב גם בעמדת המדינה המגבילה את הבקשה, יש להיעתר לבקשה להארכת מעצר.