בש"פ 9118/15 מדינת ישראל נ. כרים אבו סאלח

(בעניינו של המשיב 2 בלבד)

בקשה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בגדרה מבוקש להאריך את מעצרם של המשיב 1 (להלן: כרים ) החל מיום 9.1.2016 ושל המשיב 2 (להלן: מוחמד ) החל מיום 16.1.2016 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 6438-02-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. בהסכמת בא-כוחו, הוארך מעצרו של כרים בהחלטתי מיום 31.12.2015. לפיכך, המשך הדיון בבקשה נוגע למוחמד בלבד, אשר ביום 13.1.2016 הוארך מעצרו, בהסכמה, עד למתן החלטה בבקשה דנא.

כתב האישום

1.ביום 18.1.2015 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 34130-01-15 כתב אישום נגד המשיבים וחמישה אחרים (להלן: האחרים ), המייחס למוחמד עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנות 84(1)(א), (ב) ו-85(1)(א), (ד), (ה), (ו), (ז), (ט) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); וניסיון מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114 בנסיבות סעיף 25 לחוק. בהמשך פוצל כתב האישום, כך שביום 3.2.2015 הוגש כתב אישום מתוקן בת"פ 6438-02-15 נגד המשיבים בלבד, הכולל בתוכו את האישומים שיוחסו להם בכתב האישום המקורי, וכן את האישומים שיוחסו לכרים בכתב אישום אחר (ת"פ 17888-01-15). ביום 20.9.2015 נדונה בקשת המבקשת לתקן את כתב האישום נגד המשיבים על דרך של תיקון סעיף עבירה, מעבירה של ניסיון למגע עם סוכן חוץ לעבירה מושלמת של מגע עם סוכן חוץ, וכן על דרך של הוספת עדי תביעה. בית המשפט קיבל את הבקשה, וביום 18.10.2015 הוגש כתב האישום המתוקן.

2.עובדות כתב האישום המתוקן תוארו בפירוט בהחלטתו של השופט י' עמית

בבש"פ 6539/15 מיום 19.10.2015, ועל כן אביא להלן את עיקרי הדברים.

במבוא לכתב האישום צוין כי ארגון דאע"ש (להלן: דאע"ש ) מהווה "התאחדות בלתי מותרת" מכוח תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, וכן מכוח הכרזתו של שר הביטחון מיום 3.9.2014, ונחשב ל"ארגון טרוריסטי" כהגדרתו בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948. על-פי כתב האישום המתוקן, החל מתחילת שנת 2014 נהגו המשיבים והאחרים (להלן:

בני החבורה ) להיפגש ולשוחח בנוגע לאידיאולוגיה ולפעילות של דאע"ש, ובסביבות חודש יוני 2014 החליטו להצטרף לארגון. בסמוך למועד זה הצטרף אליהם עדנאן עלא אדין (להלן: עדנאן ), שהציג את עצמו כפעיל רשמי בעל מעמד גבוה בדאע"ש וכעורך-דין המייצג אסירים ביטחוניים, ואף התבטא כי בכוונתו להכריז על עצמו כאחראי הצבאי של דאע"ש בפלסטין. על רקע תמיכתם בדאע"ש, המשיכו בני החבורה להיפגש מדי שבוע במקומות מבודדים, כשהם משאירים את מכשירי הטלפון הניידים בכלי הרכב, מחשש לפיקוח והאזנה של גורמי הביטחון.

במסגרת תמיכתם בדאע"ש, החזיקו חלק מבני החבורה חפצים שונים המעידים על תמיכתם בארגון (ובהם דגלים וטבעות המזוהים עמו), כרים ואחר הצטרפו לקבוצה סגורה ברשת הפייסבוק המשמשת לשיח בין תומכי דאע"ש, וחלק מבני החבורה נהגו להפיץ פרסומים וסרטוני תעמולה של הארגון. כפי המתואר, כהכנה לקראת השלב הבא בפעילות בני החבורה בדאע"ש, החל כרים להתאמן באגרוף ובאמנויות לחימה, ובמסגרת מפגשי החבורה לימד עדנאן את כרים ואחרים לרכב על סוסים כדי להכשיר אותם לבצע "ג'יהאד". בהמשך, עדנאן לימד את כרים ואחרים כיצד להכין בקבוקי תבערה, ועל מנת להתחזק למראה של דם, אימן אותם בשחיטה של כבשים.

כרים וחלק מהאחרים הביעו רצון לצאת לסוריה, להילחם לצד דאע"ש ולהצטרף רשמית לשורות הארגון. כרים אף הצטייד בכרטיס טיסה ובסכום של 40,000 ש"ח, אשר את חלקו העבירו לו מוחמד וכמה מהאחרים, ויצר קשר עם אנשי קשר שאליהם הפנה אותו עדנאן. ביום 30.7.2014 הגיע כרים לנתב"ג במטרה לעשות דרכו לסוריה דרך טורקיה, אך עוכב על-ידי שירות הביטחון הכללי, ולבסוף יציאתו נמנעה מכוח צו איסור יציאה מן הארץ שהוטל עליו מטעמי ביטחון. לאחר מכן, המשיכו בני החבורה להיפגש ולדון בנושאים הקשורים לדאע"ש, ביודעם על ניסיונו של כרים לצאת לסוריה ולהצטרף לארגון, ועל כך שנמנעה כאמור לעיל.

לאחר הכרזת שר הביטחון ביום 3.9.2014, לפיה דאע"ש מהווה "התאחדות בלתי מותרת", החליטו בני החבורה לנקוט באמצעי זהירות, ולוודא שלא יסתבכו בעקבות הלשנות. כמה מבני החבורה אף הנחו את חבריהם כיצד להיזהר מפני שירותי הביטחון הישראליים וכיצד לנהוג בחקירה במידה שייעצרו. במהלך חודש נובמבר 2014, החליט כרים לבצע פיגוע בישראל נגד אנשי ביטחון ודרוזים, תוך שימוש בנשק חם, ולשם כך פעל לרכישת רובה מסוג קלצ'ניקוב.

הליכי המעצר וההליך העיקרי

3.בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הגישה המבקשת בקשות להארכת מעצרם של המשיבים ושל האחרים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם (הדיון המאוחד בבקשות התקיים בגדר מ"ת 34139-01-15). בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.3.2015, נקבע כי קיימות ראיות לכאורה אשר יש סיכוי סביר שיהיה בכוחן להביא להרשעת המשיבים והאחרים, וכי מתקיימת בעניינם עילת מעצר של מסוכנות כללית הנובעת הן מהמעשים המיוחסים להם, הן בשל העובדה שהמדובר בעבירות ביטחון המקימות חזקת מסוכנות. עם זאת, נקבע כי יש לבחון את האפשרות של שחרור לחלופת מעצר בהתאם לנסיבותיו של כל אחד מהנאשמים. לעניינו של כרים, בית המשפט הורה על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו, על שום חלקו המשמעותי במעשים, והיעדר קיומה של חלופת מעצר שבכוחה להפחית את מסוכנותו. לעניינו של מוחמד, נקבע כי לא ניתן להגיע למסקנה שאין כל חלופה שתפחית את מסוכנותו, ולפיכך הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר בעניינו. מהתסקיר שהוגש, עלה כי רמת הסיכון להישנות המעשים מהסוג שיוחס למוחמד היא בינונית-נמוכה, כיוון שמעשיו לא נבעו מעמדה אידיאולוגית מגובשת, והוא אף הביע הסתייגות מפעילות בתוך תחומי מדינת ישראל. שירות המבחן התרשם לחיוב מהמפקחים שהוצעו, והמליץ לשחרר את מוחמד למעצר בית מלא בבית הוריו. נוכח האמור בתסקיר, ולאחר שחקר את הערבים המוצעים, הורה בית המשפט המחוזי ביום 26.4.2015 על שחרורו של מוחמד לחלופת מעצר בבית הוריו, בפיקוח הוריו, דודו ואחותו, וכן בפיקוח אלקטרוני.

4.המבקשת הגישה ערר על ההחלטה לשחרר את מוחמד לחלופת מעצר. בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 3.5.2015 בבש"פ 2886/15, התקבל הערר והוחלט על מעצרו של מוחמד עד לתום ההליכים נגדו. הודגש בהחלטה כי נוכח מסוכנותו של מוחמד הנגזרת מהעבירות המיוחסות לו, אין די באיכותה של חלופת המעצר, הגם שהיא איכותית, אך גם נקבע כי ניתן יהיה לשוב ולשקול את הדברים ככל שתהיינה אינדיקציות ממשיות לכך שהוא אינו תומך בשימוש באלימות.

5.בחודש יולי 2015 הגיש בא-כוחו של מוחמד בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. לאחר שהוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר משלים, שבמסגרתו התרשם שירות המבחן כי רמת המסוכנות מצדו של מוחמד פחתה וחזר על המלצתו לשחררו לחלופת מעצר, הורה ביום 12.10.2015 על מעצרו של מוחמד בפיקוח אלקטרוני בבית הוריו.

6.במקביל לדיונים בבקשה לעיון חוזר, ומשחלפו תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של מוחמד בתשעים ימים. כמו כן, לאחר שהתקבלה ההחלטה לשחרר את מוחמד לחלופת מעצר, הגישה עליה המבקשת ערר. בהחלטתו מיום 19.10.2015 בבש"פ 6539/15, קיבל השופט י' עמית את ערר המדינה והורה על הארכת מעצרו של מוחמד בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינו. בהחלטתו עמד השופט עמית על הצורך להרתיע מפני התקרבות לדאע"ש, וכן הדגיש כי מדובר בעבירות ביטחוניות בעלות אופי אידיאולוגי, נתון שיש בו כדי לחזק את יסוד המסוכנות. יחד עם זאת, צוינו לחיוב תסקיר המעצר וחלופת המעצר שהוצעה במסגרתו, אשר מעידים על קיומה של סביבה משפחתית המתנערת מהמעשים המיוחסים למוחמד ומהאידיאולוגיה הדתית הקיצונית העומדת מאחוריהם. עוד צוין כי אף שנקודת האיזון אינה נוטה לכיוונו של מוחמד, הרי שבהיעדר אינדיקציה שלילית ניתן יהיה לבחון שוב את הדברים עם תום תקופת הארכת המעצר עליה הוחלט (משמע - בגדר הדיון בבקשה דנא).

7.אשר להליך העיקרי - ביום 2.2.2015 התקיימה הקראה פורמלית של כתבי האישום בעניינם של המשיבים ושל האחרים. בהמשך לכך, נערכו בעניינם של המשיבים דיונים מקדמיים בטענות שהועלו על-ידם, והוכרעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.9.2015 (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל ). בהליך העיקרי בעניינם של המשיבים, נוהלו עד כה חמישה דיוני הוכחות שבמסגרתם נשמעו שבעה עדי תביעה, ונקבעו חמישה מועדי הוכחות נוספים לחודשים פברואר-מאי 2016. מדובר בכתב אישום הכולל רשימה של 47 עדי תביעה, ונראה שאין מחלוקת שפרשת התביעה אינה צפויה להסתיים במהלך הארכה המתבקשת עתה. כפי שנמסר על ידי בא-כוחו של מוחמד, במקביל לדיונים בתיק העיקרי מתנהלים הליכי גישור שעד כה לא הניבו תוצאות, ולעת הזו הם צפויים להימשך פרק זמן נוסף שאינו קצר.

הבקשה דנא

8.על-פי הבקשה, המעשים המיוחסים למשיבים חמורים מאד ומעידים על מסוכנותם הרבה. כנטען, פעילות המשיבים לאורך תקופה ארוכה תוך מחויבות לארגון הרצחני דאע"ש, אליו ראו עצמם שייכים, באופן שאף הוביל לנקיטת צעדים מעשיים מצד כרים הכוללים ניסיון לרכוש נשק על מנת לבצע פיגוע, מבטאת אידיאולוגיה מושרשת המצביעה על מסוכנותם. באשר לקצב התקדמות ההליך, מציינת המבקשת כי בתחילתו נגרמו עיכובים עקב תיקון כתבי האישום, איחוד דיונים ופיצולם, והליכים מקדמיים של עתירה לגילוי ראיה וטענות מקדמיות, אך בהמשך עלה התיק על מסלול של קידום ההליך, אשר יש לקוות כי תימשך בתקופה ההארכה המבוקשת.

9.בדיון בבקשה טען בא-כוחו של מוחמד כי חלקו במעשים פחות מחלקם של חבריו, כיוון שהשתתף במפגשים מעטים בלבד, לא השתתף פיזית בשחיטת הכבשים (אלא רק נכח במקום), לא ניסה לרכוש אמל"ח ולא סייע בכך, וכן כי מעורבותו במעשים נבעה מחלל ריק שנוצר באותה העת בחייו, בין היתר נוכח מערכת יחסים קשה עם אביו. לדברי הסניגור, השתתפות מוחמד במימון הפעילות הוגבלה לסכום של 400 ש"ח, מבלי שיידע למה אמור הכסף לשמש. נטען כי מוחמד, אשר למד רוקחות בירדן, היה יכול בנקל להצטרף לארגון דאע"ש בסוריה בתקופת לימודיו, אך לא עשה כן. לפיכך, ביקש בא-כוחו של מוחמד כי בית המשפט יורה על הגשת תסקיר מעצר שלישי בעניינו, ועל החזרת הדיון בסוגית המעצר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן האם נמצאה חלופה שבכוחה לאיין את מסוכנותו, גם בהתחשב בחלוף הזמן ובהחלטתו הנ"ל של השופט עמית .

דיון והכרעה

10.השאלה העומדת להכרעה, היא האם מתקיימים התנאים המאפשרים להסתפק בחלופת מעצר על מנת לאיין את מסוכנותו של מוחמד, עת שמתברר ההליך העיקרי נגדו. כפי שציינה השופטת ברק-ארז , בהחלטתה על מעצרם עד תום ההליכים של מוחמד ושל שניים מהאחרים (בבש"פ 2886/15), עבירות ביטחון מקימות עילת מעצר סטטוטורית, העומדת בעינה אף בהיעדרה של ראיה קונקרטית המצביעה על המשך צפוי של פעילות מזיקה בעתיד. מעבר לכך, אופי מעשיו של מוחמד, הגם שלא היו במדרג חומרה גבוה כמו זה שאפיין את פעילותם של חלק משאר בני החבורה (ובהם כרים), מלמד כי מוחמד היה מחויב למטרתם המשותפת, כאשר:

"לא ניתן להעריך את מסוכנותם של המשיבים רק על-פי הפעולות שעשה כל אחד מהם כשהן מנותקות מן ההקשר. גם מי מהם שלא רצו לפעול באלימות בעצמם היו נכונים ליטול חלק בפעילות עם אחרים שלא נרתעו מכך, ואף לעודד אחרים לנהוג באופן זה. בהתארגנות מסוג זה, כל אחד 'ממלא את חלקו' והמסוכנות מתבטאת גם בנכונות לתמוך באחרים ולסייע להם (בש"פ 2886/15 מדינת ישראל נ' אבו סאלח , בפסקה 29)" .

11.נוטה אני להסכים עם גישה זו, המייחסת גם לחברי הקבוצה הפחות אקטיביים חלק בעל משמעות באחריות הכוללת לפרשה הפלילית הנדונה. אין המדובר במקרה שבו צעיר חסר ניסיון התפתה להצטרף להתארגנות שמהותה אינה מובנת לו, או הדרדר לפעילות עבריינית מתוך מצוקה. כלל וכלל לא. מוחמד השתתף במפגשים בהיותו בשנות העשרים המאוחרות לחייו, משכיל ובעל מקצוע ומקור פרנסה, מתוך רצון מלא ונוכח הזדהותו עם האידיאולוגיה האלימה והקיצונית שקודמה בהם. כפי שעלה מחקירתו של מוחמד, הוא אמנם שלל ביצוע מעשים שיש בהם אלימות פיזית במו ידיו, אך תמך בהפעלת אלימות על-ידי אחרים, ואף ציין כי גם באמצעות דיבורים (בלבד) ניתן לתמוך בג'יהאד.

12.יחד עם זאת, איני מתעלם מההחלטות הקודמות שניתנו בבית משפט זה בעניין מעצרו של מוחמד, אשר פתחו פתח לבחינה מחודשת בחלוף פרק זמן של קיומה של חלופה שיש בכוחה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. שני תסקירי המעצר שהוגשו בעניינו, העלו כי מוחמד עבר שינוי ממשי מאז המעשים ומתנער מעמדותיו הקודמות, וכי הסיכוי שישוב לפעול באופן דומה אינו גבוה. כמו כן, התסקירים הדגישו כי החלופה שהוצעה איכותית ביותר מבחינת זהות המפקחים ומחויבותם לפקח על מוחמד (עמדה אשר התקבלה על-ידי בית המשפט), ושניהם אף באו בהמלצה לשחררו לחלופה. על כך יש להוסיף כי ההליך העיקרי מתקדם לאיטו, כאשר סוף המשפט אינו נראה באופק, וגם לכך יש משקל בבחינת היתכנותה של חלופה למי שכבר מצוי במעצר במשך כשנה. כאמור לעיל, לעת הזו קבועים חמישה מועדי דיונים, המתפרשים על פני ארבעה חודשים. בהתחשב בהיקף החומר ומספר עדי התביעה, אין מדובר בתוכנית משפט התואמת את עובדת היות הנאשמים במעצר, וגם בכך יש כדי להצדיק בחינה של אפשרות שחרור ממעצר בפועל.

13.נוכח כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 (מוחמד) בתשעים יום החל מיום 16.1.2016 או עד למתן פסק דין בת"פ 6438-02-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

חרף האמור לעיל, ניתן יהיה לשחרר את המשיב ממעצרו ככל שיציע חלופה שתאפשר מעצר בפיקוח אלקטרוני שתיבחן על ידי שירות המבחן, ותימצא על ידי בית המשפט המחוזי ראויה והולמת. לשם כך יפנה המשיב לשירות המבחן עד ליום 10.2.2016, ותסקיר המעצר יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 21 יום שלאחר מכן. בית המשפט המחוזי יקבע דיון סמוך לאחר קבלת התסקיר. מודגש, כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת מלא להחליט בדבר אפשרות שחרור המשיב ממעצר בפועל ובדבר התנאים לכך, ככל שיימצא לנכון.