בש"פ 9192/10 סרגיי פריחוזאן נ. מדינת ישראל

1.

מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד לסיום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי הנטען ואשר הוכח לכאורה העורר דקר את המתלונן בבטנו ובכך גרם לפגיעה בכלי דם ובמעי הגס. בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים התקבלה, זאת אף לאחר שבית משפט זה הורה על קבלת תסקיר, שהתברר כשלילי (בש"פ 5653/10 מיום 8.8.2010, כב' השופט א' גרוניס ומ"ת 25573-07-10, מיום 20.9.2010, כב' השופט צ' קאפח ). בהחלטת בית המשפט המחוזי צויין "...ובשים לב לתסקיר המעצר הקובע כי יש סיכון להתדרדרות במצבו של העורר עקב חזרה לשימוש אינטנסיבי בסמים ובאלכוהול, ברור כי הצירוף של אלימות והתמכרות לסמים ולאלכוהול מקימים חזקת מסוכנות שלא ניתן להפיגה ולאיינה בחלופה שממילא לא הוצעה".

בבקשה לעיון חוזר נשוא הערר ציין הסניגור שהמתלונן לא התייצב לישיבות ההוכחות שהתקיימו בימים 10.11.2010 ו-24.11.2010. הסניגור הדגיש כי משפטו של מרשו אינו מתקדם ולא ברור אם המתלונן כלל יתייצב בהמשך המשפט. כן הדגיש כי הדיון האחרון התבטל על רקע שביתת הפרקליטות.

2.

דין הבקשה להידחות. בקשה לעיון חוזר נועדה לשנות את החלטת בית המשפט בדבר מעצרו או שחרורו של נאשם בשל קיומו של נתון חדש, אשר בכוחו לא רק להשפיע על איזון השיקולים, אלא להביא לתוצאה חדשה. השאלה העומדת לדיון היא האם אי התייצבות המתלונן בשתי ישיבות בתיק דנא מהווה נתון כאמור. בבוא בית משפט זה להשיב לשאלה עליו לקחת בחשבון, שכפי שציין בית המשפט המחוזי: "המבקש דקר אדם שאינו מכיר על לא כלום". לכאורה, המסוכנות הנשקפת מאדם שהתנהג באופן שכזה – גבוהה. תסקיר מעצר שלילי אף הוא תומך באינטרס הציבורי הגבוה לאי שחרור העורר, על מנת להגן על הציבור. אמנם, ביטול דיוני ההוכחות פוגע בזכותו של נאשם - הנהנה מחזקת החפות - כי משפטו יתנהל כשורה. עם זאת, וכפי ששוב צויין על ידי בית המשפט, ישיבת ההוכחות הקרובה קבועה לתחילת חודש ינואר 2011. מצב זה עשוי להבהיר את התמונה לכאן או לכאן, הן באשר להמשך משפטו של המערער, והן באשר ליכולת התביעה לאתר את המתלונן ולהבהיר את הסיבות לאי התייצבותו בדיונים שנתקיימו.

3.

הערר נדחה.