בש"פ 9195/18 יוסף טפיירו נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 1.1.2019.

2.

בגדרה מבוקש כי אשנה את החלטתי הנ"ל ואעביר את הדיון בתת"ע 5451-03-19 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת לבית משפט השלום לתעבורה ירושלים.

3.

המבקש טוען כי הוא כופר אמנם בטענות שהועלו נגדו בכתב האישום, אך הדיון בעניינו לא יחייב מתן עדות של שוטר תעבורה שיידרש לנסוע למרחקים לשם מסירתה. הווה אומר: המבקש מצהיר כי הוא מסכים לכך שכל איש משטרה יתייצב במשפטו כדי להציג את ממצאי מצלמת המהירות מושא המחלוקת כראיה.

4.

דא עקא, הסכמה זו של המבקש איננה מייתרת לחלוטין את הצורך במסירת עדותו של האחראי על הפעלה תקינה של מצלמות מהירות בחלקה הצפוני של הארץ שבו, לפי הנטען בכתב האישום, נעברה העבירה של נהיגה במהירות מופרזת. מאחר שהמבקש כופר בעובדות כתב האישום, אין לשלול את האפשרות שהאחראי כאמור יידרש לנסוע מצפון הארץ לירושלים כדי למסור את עדותו; ועל כן, מהטעמים שמניתי בהחלטתי הקודמת מיום 1.1.2019, וההסבר הכללי שניתן לכך בהחלטתי ב בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018) , אין בהצהרת המבקש כדי לשנות תוצאתה.

5.

אני דוחה אפוא את הבקשה. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.