פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9274/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה שמינית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 וסעיף 10 יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה
ודרכי טיפול), התשל"א - 1971
תאריך הישיבה:
י"ב
בטבת התשע"א (19.12.10)
בשם
המבקשת:
עו"ד איתמר גלבפיש
בשם
המשיב :
עו"ד אשר חן
החלטה
1.
מונחת לפני בקשה לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 , וסעיף 10 יג ל חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה יום נוספים החל מיום 23.12.2010 או עד מתן פסק הדין בעניינו בתפ"ח 1057/09 בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב -יפו, לפי המוקדם.
נגד המשיב ושני אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של רצח בכוונה תחילה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות.
הסניגור בטיעוניו לא התעלם מכך שמדובר בעבירת רצח, אך הדגיש כי עסקינן בבקשה להארכת מעצר שמינית – תקופה של 45 יום לגבי המשיב, בהיותו קטין. התובע התייחס לכך שהוגשו סיכומי המדינה ביום 15.9.2010 וסיכומי ההגנה הוגשו לפני כשבועיים ביום 7.12.2010.
2.
אכן, מדובר בקטין. הרגישות לנתון זה נתנה אותותיה בשוני המתקיים בדין בין קטין לבין בגיר. בתום שישה חודשים מהגשת כתב האישום נדרשת בקשת הארכת מעצר בעניינו של קטין, להבדיל מתשעה חודשים לגבי בגיר. הבדל נוסף קיים בתקופת ההארכה המקסימלית – 45 יום אצל קטין ו-90 יום אצל בגיר. נתונים אלה משליכים אף על נקודת איזון שונה בין השניים.
כאן, המשיב מצוי במעצר תקופה של כשישה עשר חודשים. אולם מן העבר האחר, עבירת הרצח ועבירות האלימות החמורות הנוספות, מצביעות על מסוכנותו הרבה של המשיב. נסיבות האירוע הינן כי בשעות הערב נפגש המשיב עם אנשים נוספים בחוף תל ברוך בתל אביב, ישב עמם על החוף תוך שהם שותים משקאות משכרים. מאוחר יותר, ישבו על הטיילת המנוח, אשתו ובתו. המשיב פגש את המנוח וביקש "שייסדר לו את אחת הנשים שעמו". משפחת המנוח החלה לעזוב את המקום. או אז התקשר המשיב לחברו ויחד החלו לתקוף את משפחת המנוח, כאשר אשתו ובתו הצליחו להימלט. המשיב והנאשמים האחרים היכו את המנוח ללא רסן, גם לאחר ששרע על הקרקע בחוסר אונים. לכאורה, כתוצאה ממעשי המשיב נרצח המנוח.
הסכנה הגלומה בהתנהגות המתוארת זועקת. המשפט טרם נסתיים אך התקיימו מספר רב של ישיבות. נותר מתן הכרעת הדין, לאחר שהצדדים סיכמו את טענותיהם. המחוקק הותיר בקשה מעין זה לשיקול דעתו של בית המשפט אף בהארכה השמינית. השאלה הניצבת היא האם להאריך את המעצר בנקודת הזמן הזו או להורות על שחרורו של המשיב. בשיכלול כל הנסיבות - הכף עודנה נוטה להשארת המשיב במעצר.
3.
אשר על כן, הריני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה יום נוספים, או עד מתן פסק דין בתפ"ח 1057/09 בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב -יפו, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה
היום, י"ג בטבת התשע"א (20.12.2010).
ש ו פ ט