בש"פ 928/07 מדינת ישראל נ. אוסמה תאופיק פרעוני

1.

המדינה מבקשת להורות על הארכת מעצרם של שני המשיבים בתשעים ימים לצורך ניהול משפטם. זוהי בקשה רביעית להארכה. משיב 2, תאופיק אליאס פרעוני, נתן הסכמתו להארכה המבוקשת, וביום 29.1.07 מעצרו הוארך בהתאם. הדיון בבקשה נסב, איפוא, על עניינו של משיב 1, אוסמה תאופיק פרעוני.

2.

כתב האישום מייחס למשיבים עבירות רצח וכן עבירות נוספות של קשירת קשר לפשע (רצח), נשיאה והובלה של נשק, ואיומים. עד כה התקיימו 12 ישיבות הוכחות. פרשת התביעה הסתיימה, ופרשת ההגנה החלה. מאז הגשת הבקשה, התקיימה ישיבה ביום 6.2.07 בה העיד עד מומחה. קבועה ישיבת הוכחות נוספת ליום 13.3.07, והמדינה הודיעה כי בדעתה לבקש להזמין עדי הזמה.

3.

כתב האישום כנגד המשיבים הוגש באוגוסט 2005. משיב 1 הינו בנו של משיב 2. ביום 23.7.05, חלף משיב 1 על פני המנוח ובני משפחתו כשהוא נוהג במהירות מופרזת. המנוח סימן למשיב 1 להאט את מהירות נסיעתו, וזה עצר את רכבו. כעבור כשעה, הגיע משיב 1 סמוך לבית המנוח וניקב את צמיגי מכוניתו. כשנודע למנוח על הנזק שנגרם, הגיש תלונה למשטרה, וציין כי הוא חושד בבניו של משיב 2. בפגישה בבית המנוח בניסיון להרגיע את המתיחות שנוצרה, הציע אחיו של משיב 1 כי יפעל לתיקון הצמיגים, והמנוח הודיע כי יבטל את התלונה. סמוך לאחר מכן, קשרו המשיבים קשר לרצוח את המנוח בנשק חם. משיב 1 הצטייד ברובה, ומשיב 2 הצטייד באקדח, והם נסעו לבית המנוח. הם עצרו את רכבם בסמוך למרפסת שם ישבו המנוח וקרוביו, משיב 1 יצא מהרכב ואיים ברובה על היושבים. באותו זמן יצא משיב 2 מהרכב כשבידו אקדח, וניגש אל המנוח וקילל אותו. בהיותו במרחק קטן ממנו, כיוון את האקדח לעבר חזהו, ירה והרג אותו. בן משפחה של המנוח הגיע למקום, ומשיב 1 שעדיין אחז ברובה איים עליו באומרו "תיכנס פנימה לפני שאהרוג אותך".

4.

המשיבים נעצרו עד תום ההליכים. מאז הוארך מעצרם שלוש פעמים, ובקשת משיב 1 לעיון חוזר בהחלטת המעצר נדחתה. ביום 3.12.06 הסתיימה פרשת התביעה ונשמעה עדות משיב 1. משיב 2 הודיע כי לא יעיד להגנתו. ביום 5.12.06 העידו 2

עדי

הגנה נוספים וביום 24.12.06 העידו 3 עדי הגנה נוספים.

5.

המדינה טוענת כי שחרורו של המשיב 1 עלול לסכן את שלום הציבור, וחשש זה מובנה באופי העבירות החמורות המיוחסות לו על רקע של סכסוך של מה בכך. כן מדגישה המדינה את החשש מפני שיבוש הליכי משפט לאור העובדה כי חלק גדול מהעדים מוכרים היטב למשיבים. חומרת העבירות, והעונש הצפוי למשיבים באם יורשעו מעצים גם את החשש מפני הימלטותם מן הדין. המשפט נמצא בשלביו המתקדמים, ויש לצפות כי יסתיים בעוד זמן לא רב.

6.

באת-כוח המשיב 1 טוענת כי המשפט צפוי להימשך עוד זמן, שכן פרשת ההגנה טרם הסתיימה, והיא תתמשך עוד זמן ניכר. מדובר באירוע בודד של אדם ללא עבר פלילי קודם, ואין חשש משיבוש הליכים והשפעה על עדים, שכן עדויות התביעה כבר נשמעו. עוד הסבירה כי ההסכמה להארכת מעצרו של משיב 2 ניתנה על רקע מצבו הנפשי והצורך בשילובו במסגרת טיפולית ראויה שתנאי המעצר עשויים בשלב זה לספק. שונה המצב ביחס למשיב 1, שלגביו קיימת מחלוקת בדבר שאלת הזיהוי, ובכל מקרה, לא מיוחס לו ירי שגרם להמתת המנוח.

7.

מאז הוגש כתב האישום באוגוסט 2005 חלפו כ-18 חודשים. זו אכן תקופה ארוכה החורגת בשלב זה בתשעה חודשים מתקופת המעצר הסטטוטורית לצורך סיום משפט בתנאי מעצר. אף כי המשפט מצוי בפרשת ההגנה, עשויות להידרש עוד מספר ישיבות, במיוחד אם תתקבל בקשת התביעה להביא עדי הזמה.

אף כי חלפה תקופה לא קצרה מאז תחילת המשפט, אין לומר כי עניינו של הליך זה הוזנח. התקיימו מספר ניכר של ישיבות, אף כי רצוי היה, אילו ניתן הדבר מבחינת יומנו של בית המשפט, לקיים את הדיונים באינטנסיביות רבה יותר. כיום, תחזית הישיבות הנוספות הנדרשות להשלמת פרשת הראיות עודנה לא ברורה כל צורכה.

מנגד, העבירות המיוחסות למשיב 1 הן חמורות ביותר לא רק על שום תוצאותיהן - שאין קשות מהן - אלא גם על שום הנסיבות שהביאו לביצוען. נטילת חיי אדם בנשק חם על רקע סכסוך של מה בכך הקשור בנהיגה מסוכנת בכביש, וכאשר ההמתה מתבצעת כפרי תכנון מחושב מראש של שותפים לעבירה, מהווה סטייה בולטת מנורמת התנהגות, המעידה על מסוכנות מובנית לשלום האדם והציבור. הסיכון משחרורו של אדם המואשם בהתנהגות כזו, טמון בכל חלופה שתיבחר, לאור החשש החמור מהתנהגותו האלימה וחסרת המעצורים של משיב 1, העלולה לסכן חיי אדם כפרי התלהטות יצרים ואובדן רסן גם על עניינים של מה בכך. לחשש זה מתלווה גם הסיכון בהשפעה על עדים שלא פג כל עוד המשפט בעיצומו, וגם החשש מפני הימלטות איננו זניח לאור שלבו המתקדם של המשפט, וחומרת תוצאותיו במקרה של הרשעה.

מימד האינטרס הציבורי העלול להיפגע בשחרורו של המשיב 1 גובר במקרה זה על הפגיעה בחירותו עקב התארכות המשפט, מה גם שהמשפט מצוי בשלב מתקדם וכבר ניתן לצפות את סיומו. יש אך לקוות כי בית המשפט יעשה כל שביכולתו על מנת להאיץ את סיומו של המשפט, כדי להפחית עד למינימום האפשרי את עוצמת הפגיעה בנאשם ככל שהמשפט מתמשך ומעצרו מוארך.

8.

אני מקבלת את בקשת המדינה, ומאריכה את מעצרו של המשיב 1 מיום 6.2.07 ולמשך תשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.