בש"פ 9280/10 מדינת ישראל נ. יצחק חנוכה

1.

מונחת לפני בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 ל חוק

סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 , בתשעים יום החל מיום 3.1.2011 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 3192-10-09 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.

נגד המשיב ונאשם נוסף הוגש ביום 7.10.2009 כתב אישום, המייחס להם ביצוע עבירת רצח. בית המשפט המחוזי מרכז הורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים תוך קביעה שקיימות ראיות לכאורה, התגבשה עילת מעצר ואין חלופת מעצר ראויה בנמצא (מ"ת 3195-10-09, מיום 27.12.2009, כב' השופטת ז' בוסתן ). התביעה מדגישה כי המשפט התקדם ואף הסתיימה פרשת ההגנה ביום 27.10.2010. נקבע מועד לשמיעת סיכומים ביום 6.1.2011, כאשר על התביעה הוטל להגיש סיכומיה בכתב עד ליום 25.11.2010, והנאשם את סיכומיו עד ליום 26.12.2010. עקב שביתת הפרקליטות לא הוגשו סיכומי התביעה. המדינה מדגישה את האכזריות הרבה במעשה שהוכח לכאורה ומיוחס למשיב – המנוח הומת תוך שנגרמו לו 39 פצעי דקירה ו-51 פצעי חתך בכל חלקי גופו. לשאלת בית המשפט הודיעה התובעת כי סיכומי התביעה יוגשו תוך מספר ימים לאחר סיום השביתה, אך בכל מקרה, לא יותר משבוע ימים לאחריה. כן הבהירה, שהסיכומים בכתב טרם הושלמו. הסניגור התנגד לבקשה. הודגש על ידו כי המדינה אחראית לאי סיום המשפט עד מועד זה. זאת מהטעם, ששמיעת המשפט תתעכב לתקופה של כחצי שנה על מנת לברר את כשרותו המשפטית של שותף המשיב לכתב האישום. לגישתו, לא היה מקום מלכתחילה להגיש כתב אישום משותף נגד שני הנאשמים.

2.

עסקינן בעבירת רצח על רקע מעשה אלימות חמורה. המסוכנות מדברת בעד עצמה בקול צלול וברור. תמונת קצב שמיעת המשפט מורכבת יותר. שלב שמיעת הראיות הסתיים, אך מהצד האחר – סיכומים טרם הוגשו ובשל השביתה התביעה לא הסכימה להתחייב לתאריך בו יוגשו. כמובן, בבוא בית המשפט לבחון את קצב שמיעת המשפט, עליו להסתכל כלפי העבר, אך גם במבט צופה עתיד.

בנסיבות אלו, הגעתי להחלטה כדלקמן. לא יהא זה נכון לדחות את הבקשה, אך גם לא ראוי לקבלה באופן מלא. הצהרת התובעת בדבר הגשת סיכומיה בעלת משקל, אך עדיין שוררת אי הוודאות בדבר המועד.

3.

על כן, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשלושים ימים מיום 3.1.2011 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 3192-10-09 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם ביניהם.