בש"פ 9360/01 מדינת ישראל נ. צחי בן אור

1.על המשיב ועל שני נאשמים נוספים הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס להם עבירה של שוד מזוין וכן עבירות של קבלת רכב גנוב, קבלת רכוש גנוב, קבלת חלקי רכב גנובים וזיוף רכב. למשיב לבדו יוחסו גם עבירה נוספת של שוד וכן עבירה של החזקת נשק. לאחד הנאשמים יוחסה גם עבירה של שיבוש הליכי משפט. דברים אמורים, בתמצית, בשוד שבצעו המשיב והנאשמים האחרים בדירה שאליה פרצו, תוך תקיפת דיירת ועוזרת בית שהיו בדירה, גרימת חבלות לראשונה ואיומים כלפי שתיהן. פרשת השוד המיוחסת למשיב לבדו אף היא דומה לקודמתה בכך שגם בה מדובר בשוד בדירה שאליה פרצו, תוך תקיפת הדיירת ואיומים כלפיה. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא השופט י' טימור), בהחלטתו מיום 30.1.01, ציוה לעצור את המשיב ואת הנאשמים הנוספים עד תום ההליכים. משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חודשים החליטה חברתי הנכבדה, השופטת מ' נאור, בהחלטתה מיום 6.9.01, להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים (בש"פ 6227/01 מדינת ישראל נ' צחי בן אור ואח' (טרם פורסם)). את הנאשמים הנוספים ציותה לשחרר בערובה ובתנאים. משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה מבקשת עתה המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

2.אינני רואה צורך לחזור ולעמוד כאן על נסיבותיהם של המעשים המיוחסים למשיב, שעליהם עמד בית המשפט המחוזי בפירוט רב בהחלטתו הנזכרת. נסיבות אלה מעידות על מסוכנותו הרבה של המשיב, שלא נרתע, לפי המיוחס לו, מלפרוץ לדירות מגורים לאור היום, תוך שימוש באלימות. אין בהעדר הרשעות קודמות ובשלוש שנים של שירות במשטרת ישראל כדי להפיג את המסוכנות. יתר על כן, קיים גם חשש לשיבוש מהלכי המשפט שעיקר עוצמתו בתקופה שלפני סיומה של פרשת התביעה, שטרם הסתיימה. אכן, שמיעת המשפט התארכה למעלה מן הראוי, אולם, אין בכך כדי להטות את הכף לעבר שחרורו של המשיב בערובה ; בעיקר מן הטעם שהדבר נגרם בעטיים של באי כוח המשיב והנאשמים הנוספים, כאמור בהחלטתה של חברתי הנכבדה שהוזכרה לעיל. גם שחרורם של שני הנאשמים הנוספים בערובה ובתנאים אינו יכול לסייע למשיב. לגבי שניים אלה נטען כי השתתפו רק באחד ממעשי השוד וכי חלקו של המשיב היה גדול מחלקם .

3.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 5.12.01, או עד מתן פסק הדין במשפטו בת"פ 1832/00 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.