פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9408/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
כנעאני מחמוד
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 –
ת"פ 14236-04-12 בבית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו
תאריך הישיבה:
כ"ה בשבט התשע"ג
(5.2.2013)
בשם המבקשת:
עו"ד נורית הרצמן
בשם המשיב:
עו"ד שלומי בלומנפלד
החלטה
1.
בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).
אקדים ואציין כי לצד בקשה זו הוגש ערר של המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים (בש"פ 16/13), אולם לאחר הדיון שנתקיים בפני ביום 5.2.2013 הודיע המשיב כי הוא חוזר בו מהערר.
2.
העובדות הצריכות לעניין נסקרו בהחלטתו של כבוד השופט שהם בבש"פ 5899/12 (החלטה מיום 22.8.2012) בערר שהגיש המשיב במסגרת הליכי המעצר, ועל כן אקצר בדברים.
כנגד המשיב הוגש ביום 9.4.2012 כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד ועבירה של ניסיון שוד של נהגי מוניות. באישום הראשון נטען כי ביום 29.10.2010 עלה העורר על מונית ברמת אביב, וכאשר הגיע לרמת השרון, שלף אקדח ושדד את נהג המונית תוך שהוא מסתייע באדם נוסף שנכנס למונית. באישום השני נטען כי ביום 4.11.2010 עלה המשיב למונית ברחוב אבן גבירול בתל אביב, במהלך הנסיעה שלף אקדח והצמידו לרקתו של הנהג. בהמשך ניסה נהג המונית להתנגד, ובמהלך המאבק בין השניים, ירה המשיב קליע שפגע בירכו של נהג המונית, ולאחר מכן, קפץ המשיב מהמונית תוך כדי נסיעה. בכתב האישום, יוחסו למשיב עבירות של שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק ); נסיון שוד בנסיבות מחמירות (בנשק) לפי סעיף 403 בנסיבות סעיף 402(ב) לחוק; וחבלה בכוונה מחמירה (גרם חבלה חמורה) לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.
אציין כי המשיב נשפט בנפרד על העבירה של החזקת נשק – לאחר שנתפס עם האקדח שזוהה רק בהמשך כאקדח ממנו נורה נהג המונית במהלך ניסיון השוד – ונדון למאסר של ששה חודשים בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, אך ערעור המדינה על גזר הדין תלוי ועומד.
3.
לאחר הליכים שונים של גילוי חומר חקירה ולאחר מספר דחיות בתיק העיקרי, הסכים המשיב כי יש ראיות לכאורה כנגדו, ובית משפט קמא הורה על מעצרו עד לתום ההליכים.
נוכח חזרתו של המשיב מהערר שהגיש על דחיית בקשתו לעיון חוזר בחומר הראיות, איני נדרש לטענתו לכרסום בעוצמת הראיות, טענה שאין מקומה במסגרת הליכים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.
4.
בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62, על בית המשפט ליתן דעתו בעיקר לקצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט כפי שנלמדת מהנאשם, מהמעשה ונסיבותיו; החשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט.
אין בדעתי להידרש לכל פרט ותג בהשתלשלות הדיונים, הן במסגרת הליכי המעצר והן במסגרת התיק העיקרי, ואומר בקצרה כי ניתן לזקוף לחובתו של המשיב חלק מהעיכובים בשמיעת התיק העיקרי. מנגד, ניתן גם לשבח את המשיב על הסכמות דיוניות אליהן הגיע עם המבקשת ואשר יש בהן כדי לייתר שמיעתם של כ-20 עדים. נכון להיום קבועים שלושה מועדים להמשך שמיעת הראיות (לימים 14.2.2013, 14.3.2013, 2.4.2013), כאשר במועדים אלו אמורים להישמע המדובבים והמומחים בתחום הסלולרי, וכן עדה נוספת שעדותה הופסקה בשל טענותיו של המשיב מושא הבקשה לעיון חוזר.
5.
אני נכון להניח כי גם אם תסתיים פרשת התביעה במהלך ישיבות אלה, יהיה צורך לפחות בהארכה נוספת מעבר להארכה הנוכחית. עם זאת, אין בכך כדי להטות את הכף לשחרורו של המשיב. המדובר בשתי עבירות שוד מזויין, שהראשונה בהן נעשתה בצוותא עם אחר שזהותו עדיין אינה ידועה. המסוכנות לציבור הנשקפת מהאישומים המיוחסים למשיב ברורה מאליה, ואזכיר, כי בשוד השני נהג המונית אף נורה ברגלו. ענייננו אפוא בעבירות חמורות ביותר והעונש הצפוי למשיב הוא כבד, ומכאן החשש הממשי גם לשיבוש הליכי משפט, שמא ינסה המשיב להימלט מן הדין. שותפו של המשיב למעשה השוד הראשון לא נתפס עד היום, וגם עובדה זו מגבירה את החשש לשיבוש הליכי משפט.
6.
אשר על כן, אני נעתר לבקשת המבקשת בבש"פ 9408/12, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 9.1.2013 ב-90 ימים, או עד למתן פסק הדין בת"פ 14236-04-12 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ז בשבט התשע"ג
(7.2.2013).
ש ו פ ט