פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
9416/00
בפני:
כבוד
השופט א' מצא
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
רמין חודובחש
2.
יון באום
3.
יאן נדייזדין
4.
אלכסיי בגימוב
5.
יורי ריאבנקו
6.
אדוארד גדאייב
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-
תאריך
הישיבה: ט' בטבת תשס"א (4.1.01)
בשם
המבקשת: עו"ד מ' חדד
בשם
המשיב 1: עו"ד מ' פנציאס
בשם
המשיבים 3-2: עו"ד ש' וולשטיין
בשם
המשיב 4: עו"ד א' רוז'ה
בשם
המשיב 5: עו"ד א' קעטבי
בשם
המשיב 6: עו"ד ח' דויטש
החלטה
ששת המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בסידרת עבירות חמורות, רובן ועיקרן עבירות סחיטה באיומים וגביית דמי חסות ממתלוננים שונים. עם הגשת כתבי האישום נגדם, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המאשימה והורה על מעצרם של המשיבים עד לתום בירור המשפט. משפטם של המשיבים מתנהל והולך. פרשת הראיות של התביעה כבר הסתימה ושמיעת פרשת ההגנה מצויה בעיצומה. להמשך הבירור נקבעו שלושה מועדים נוספים במהלך חודש ינואר ועל-פי הערכת התביעה עשוי בית המשפט לסיים בישיבות אלה את שמיעת פרשת ההגנה ואפשר גם את סיכומי הטענות. לפניי בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, מעבר לתשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.
חרף טענות הסניגורים, שעשו כל מאמץ לשכנעני בהיפוכו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה בדין יסודה. מן העיון באישומים התלויים נגד המשיבים עולה כי המשיבים חברו יחדיו ל"ארגון פשע", שבמסווה של עמותה רשומה הפועלת לרווחת יוצאי חבר המדינות, עסק בשיטתיות בסחיטת כספים, באיומים ובכוח מבתי עסק ומאנשים פרטיים. המשיבים פעלו כלפי קורבנותיהם באלימות ובאמצעי הפחדה. לחלקם מיוחסות אף עבירות של חטיפה לשם סחיטה, ולמשיב 1 מיוחס גם ביצוע שוד בנסיבות מחמירות. הסניגורים טענו שעם אחד השותפים לעבירות (מי שהיה נאשם שביעי באותו הליך) כרתה התביעה הסדר טיעון, שבגדרו נידון אותו נאשם בשל העבירות שבהן הורשע לשנת מאסר בפועל ולשנה וחצי מאסר על-תנאי. הסניגורים קיוו לשכנעני כי חלקו של אותו נאשם בעבירות לא היה קטן מחלקי המשיבים ומכאן שגם המשיבים רשאים לצפות שאם יורשעו בדין יוטל עליהם עונש זהה או דומה לזה שנגזר על שותפם. באת-כוח המדינה המציאה לי העתקים מהסדר הטיעון ומגזר הדין ביחס לנאשם האמור. נראה שעונשו של נאשם זה נגזר תוך התחשבות בחלקו הקטן יחסית בביצוע העבירות ותוך התחשבות בהיותו נכה ב100%-. ממילא אין בתוצאות ההליך הנפרד נגד הנאשם השביעי כדי להוות אינדיקציה ביחס לעונש הצפוי לששת המשיבים שלפניי, אם יורשעו בדין. על כל פנים אין לטיעוני הסניגורים בנקודה זו ולשאלה שהוצבה לפניי במסגרת בקשת המדינה כל קשר.
אשר על כן אני מחליט לקבל את הבקשה ומאריך את מעצרם של ששת המשיבים בתשעים ימים. ביחס למשיבים 5-1 ימנה המעצר מיום 6.1.01 וביחס למשיב 6 החל מיום 28.1.01 או עד למתן פסק דין בת"פ 40108/00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, ט' בטבת תשס"א (4.01.01).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00094160.
F03
/צש