פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9424/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקש:
יורי וולדמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון –
קבוע להקראה ביום 5.1.2011
בשם המבקש:
עו"ד נאיל ביאדסי
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום בתל אביב - יפו לבית משפט השלום בחדרה.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, אי מסירת פרטים ואי ציות להוראות שוטר. על פי המתואר בכתב האישום, נהג המבקש כאשר הוא שיכור וגרם לתאונת דרכים עם רכב משטרה, שבמסגרתה נגרם נזק לרכוש. כתב האישום הוגש בבית משפט השלום בת"א, נוכח מיקום ביצוע העבירות המיוחסות למבקש.
המבקש מעוניין בהעברת מקום הדיון משני נימוקים: ראשית, הוא אינו מודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, ומתעתד לנהל הוכחות במסגרת התיק. לטענתו, 4 מתוך 7 עדי התביעה הם שוטרים שאינם שוטרי תנועה אלא השוטרים שהיו מעורבים באירוע, והללו מופיעים באופן קבוע מול בית המשפט בת"א. לפיכך לטענתו מתעורר חשש ממשי למשוא פנים כלפי המבקש, ומתקיימת עילה להעברת הדיון לבית משפט אחר. שנית, טוען המבקש כי אף שכתובתו רשומה בחולון, הרי שהוא גר בפועל בשכירות בחדרה, בשל הליכי גירושים בהם הוא מצוי.
דין הבקשה להידחות. כידוע, בית המשפט יעביר מקום דיון בתיק, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מקום בו קיים נימוק מהותי, המצדיק את העברת התיק לבית משפט אחר. בנסיבות העניין שלפנינו, טענתו הראשונה של המבקש הינה הלכה למעשה טענת פסלות כללית המופנית כנגד כלל שופטי בית משפט השלום בתל אביב – יפו. טענות מסוג זה יצדיקו אך במקרים נדירים ביותר העברת מקום הדיון. בהקשר זה כבר ציין בעבר הנשיא ברק :
"נקבע לא פעם כי בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק אינה מהווה תחליף להגשת בקשה לפסילת שופט על פי סעיף 77א לחוק (ראו בש"פ 6597/99 בן יקיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 8398/04 שאהין גזמאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). משמעות הדבר היא כי לא ניתן לבקש העברת מקום הדיון בשל טענה כי השופט שאמור לשבת בדין נגוע בחשש ממשי למשוא פנים. יחד עם זאת, במקרה בו מוכח כי קיימת טענת פסלות ממשית כלפי כל אחד משופטי כל בית המשפט הנדון, במובן זה שיהא השופט אשר יקבע לדון בתיק אשר יהא - סביר הוא כי יפסל מלשבת בדין, ניתן לקבוע כי בשל חשש פסלות זה יועבר מקום הדיון לבית משפט המצוי במקום אחר במסגרת הסמכות לפי סעיף 78 לחוק. מטבע הדברים, מצב שכזה עשוי להתרחש - אם בכלל - בעיקר בבתי משפט בהם מכהנים שופטים ספורים; יקשה לשער קיומה של טענת פסלות טובה כלפי כל שופטיו של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום במקום מרכזי. בעל הדין המבקש את העברת מקום הדיון מטעם זה צריך להניח יסוד מספיק לטענה לפיה כל שופט שישב לדין יהא נגוע בחשש ממשי למשוא פנים. עליו להניח תשתית לקיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים. לא די בתחושותיו הסובייקטיביות של בעל דין. המדובר בנטל הוכחה כבד שבכבדים, שלא בקלות יורם על ידי בעל דין" (ראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי (טרם פורסם), פיסקה 11 להחלטה).
במקרה שלפנינו לא הוצגה ראשית ראיה לקיומו של חשש מהותי הנדרש לפסילת כלל בית הדין מלשבת בדין. מעורבותם של השוטרים בתאונה אינה מעלה חשש מהותי למשוא פנים מצד השופטים, וחזקה על השופטים בבית המשפט כי ידונו באופן מקצועי ואובייקטיבי, כפי שהם דנים בכל מקרה בו מופיעים לפניהם שוטרים כעדים ועליהם לקבוע את מהימנותם בנסיבות המקרה הפרטני (וראו בש"א 1947/06 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (לא פורסם 17.03.2006)).
אשר לטענה הנסמכת על מקום מגורי המבקש, הרי שאין נפקות לעניין זה גם אם אכן מתגורר המבקש בחדרה ולא בחולון, נוכח המרחק הגיאוגרפי המועט בין בית משפט השלום בתל אביב - יפו לבית משפט השלום בחדרה.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בטבת התשע"א (2.1.2011).
ה נ ש י א ה