בש"פ 9467/11 מדינת ישראל נ. יגאל חג'ג'

1.

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. המשיבים עצורים עד תום משפטם. בחלוף כתשעה חודשים מיום המעצר עותרת המדינה, בבקשה שלפניי, להארכת המעצר בתשעים ימים.

2.

המשיבים הם אחים. כתב האישום שהוגש נגדם ונגד נאשם נוסף (להלן –

הנאשם הנוסף ) כולל שלושה אישומים. כתב האישום הוגש בחודש אפריל 2011. כתב אישום מתוקן הוגש כחודשיים לאחר מכן. בכתב האישום המתוקן נטען, כי המעשים המפורטים בו בוצעו החל ממועד שאינו ידוע ובמהלך שנת 2010. באישום הראשון מסופר כי המשיבים והנאשם הנוסף (להלן ביחד – הנאשמים ) היו מעורבים בניהול אתרי הימורים באינטרנט שהיקף פעילותם עמד על למעלה מ-30 מיליון ש"ח. עוד נטען, כי הנאשמים ביצעו פעולות שונות במטרה להסתיר ולהסוות את הרווחים שהפיקו. בגין המעשים הנטענים הואשמו הנאשמים, בגדר האישום הראשון, בביצוע עבירות של החזקה וניהול מקום משחקים אסורים וארגון הגרלות והימורים. כמו-כן נטען כי הנאשמים ביצעו עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ועבירות מס שונות. יוער, כי באישום הראשון יוחסו למשיבים בלבד (ולא לנאשם הנוסף) עבירות של קשירת קשר לסחיטה באיומים וסחיטה באיומים. נטען, בהקשר זה, כי המשיבים איימו על אדם אשר חב להם מאות אלפי ש"ח (להלן – החייב ), במטרה שיפרע את חובו. יצוין, כי לפי כתב האישום המתוקן היה החייב ערב כלפי המשיבים ביחס להימוריהם של מהמרים באתרי האינטרנט. כל המעשים שתוארו עד עתה מהווים חלק מן האישום הראשון בכתב האישום המתוקן. באישום השני, המיוחס למשיב 1 בלבד, נטען כי המשיב 1 החזיק וניהל מקום משחקים אסורים בכניסה למושב מנוחה. באישום השלישי, המיוחס למשיב 3 בלבד, נטען כי הוא החזיק וניהל מקום משחקים אסורים בעיר אשקלון.

3.

כפי שצוין, המשיבים שוהים במעצר עד תום ההליכים זה כתשעה חודשים. במסגרת הליכי מעצרם של המשיבים, הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את הנאשם הנוסף ואת המשיבים 1 ו-3 לחלופת מעצר שהוצעה על-ידי כל אחד מהם. המדינה לא השלימה עם ההחלטה לשחרר את המשיבים 1 ו-3 לחלופת מעצר, והגישה עליה ערר לבית משפט זה (הערר לא הוגש לגבי ההחלטה לשחרר את הנאשם הנוסף לחלופת מעצר). בחודש יוני 2011 נתקבל הערר (החלטת השופט נ' הנדל בבש"פ 4329/11 מדינת ישראל נ' חג'ג' (טרם פורסם, 16.6.2011)). בהחלטה נקבע כי נוכח המסוכנות הרבה של המשיבים 1 ו-3, הנלמדת מן המעשים המיוחסים להם כמו גם מעברם הפלילי המכביד, הרי אין מקום לשקול חלופת מעצר בעניינם. בהקשר זה הודגשה המסוכנות הנובעת מעבירת הסחיטה באיומים המיוחסת למשיבים 1 ו-3, לצד העובדה שעדים שונים בפרשה ניסו, בהודעותיהם במשטרה, להרחיק את המשיבים מן המעשים שיוחסו להם בכתב האישום. זאת, בניגוד לאמירות אחרות של אותם עדים ובניגוד לעולה מהאזנות סתר לשיחות בין המשיבים לבין העדים. עתה עותרת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים. המשיבים מתנגדים לבקשה.

4.

עיינתי בחומר ושמעתי את טענות בעלי הדין. סבורני כי יש לקבל את הבקשה להארכת מעצרם של המשיבים, ובמקביל להורות על הגשת תסקירים מטעם שירות המבחן לצורך בחינת האפשרות לשחררם לחלופת מעצר. מתברר, כי דיוני ההוכחות במשפט טרם החלו. זאת, למרות שכתב האישום הוקרא כבר בחודש אפריל 2011. ארבע ישיבות ההוכחות הראשונות במשפט קבועות למועדים שונים בחודש ינואר 2012. נוכח העובדה שכתב האישום מונה 91 עדים, ברור שיהיה צורך בקביעת דיוני הוכחות נוספים וכי שמיעת הראיות, שטרם החלה, תימשך זמן לא קצר. העובדה שחלפו כתשעה חודשים מיום המעצר בלא שהוּחל בשמיעת הראיות מצדיקה, בעיניי, בחינה של האפשרות לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר. זאת, אפילו נבע עיקר העיכוב עד עתה מקשיים בהסדרת ייצוגם של המשיבים (לטענת המשיבים, העיכוב נבע אף מאי-העברת מלוא חומר החקירה לידי באי-כוחם). אדגיש, כי איני מתעלם מעברם הפלילי של המשיבים, מחומרת המעשים המיוחסים להם ומן הקביעות השיפוטיות הנוגעות למסוכנותם (ראו פיסקאות 8-7 בבש"פ 4329/11 הנ"ל). נוכח מכלול הנסיבות, כולל העיכוב בשמיעת הראיות במשפט, נראה לי כי מן הראוי שיוגשו תסקירים של שירות המבחן לצורך בחינת האפשרות של שחרור המשיבים לחלופת מעצר. טעם נוסף המצדיק הזמנה של תסקירים הינו העובדה שבעניינם של המשיבים לא נערך עד עתה כל תסקיר על-ידי שירות המבחן. כלומר, החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיבים 1 ו-3 לחלופת מעצר, וההחלטה של בית משפט זה לקבל את הערר על ההחלטה האמורה, ניתנו בלא שהונח בפני הערכאות השונות תסקיר של שירות המבחן. עתה, בחלוף כתשעה חודשים מיום המעצר, דומני כי מוצדק שיוכנו תסקירים כאמור. התסקירים ייבחנו, כמובן, על-ידי בית המשפט המחוזי.

5.

אשר על כן הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי. זאת, במובן הבא: (א) מעצרם של המשיבים מוארך בששים ימים החל מיום 5.1.2012. (ב) במקביל, מתבקש בית המשפט המחוזי לבחון את האפשרות לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר. זאת, על יסוד תסקירים אשר שירות המבחן מתבקש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 25 ימים. אם יוחלט על שחרור ייעשה הדבר בכפוף לתנאי שחרור מחמירים, בין היתר לעניין סכומי הפקדה וערבויות.